מומיו
אם חשבתם שהזהב השחור של שנות האלפיים הוא נפט, ודאי לא שמעתם על המומיו.
נטיפי מומיו הנם נטיפים שחורים אשר מצויים בהרים ומערות, ונוצרו בתהליך איטי של כחמש מאות עד אלף שנה. במאות שנים אלו רוכזו שיירי בעלי חיים וצמחים שונים, והפכו לנטיפים עתירי ויטמינים וחומרים אורגנים. מקור המומיו העיקרי נמצא בהרי הימלאיה, סין וקווקז. מומיו זכה לכינוי הזהב השחור, לא רק משום מראהו השחור, אלא בזכות היותו מכרה של בריאות, עם מיטב החומרים החיוניים לבריאות הגוף, וכן כגורם עיקרי לספיגת סידן בגילאי התשעים המוקדמות, וכמאחה טבעי של העצם. עם היכולות המרשימות של תרכיז מומיו, אין ספק כי מדובר באוצר של ממש.
מומיו נחשב לתרכובת עשירה במיוחד של אנזימים, ויטמינים, שמנים אתרים, ומגוון של מינרלים. רשימת הויטמינים של המומיו ארוכה, ובה נמצאים ויטמין E, ויטמין A, ויטמין C, וקבוצת ויטמין 1B, B16 ו-5B. תרכובת מומיו מיוצרת בכמוסות ונמכרת בבקבוקונים קטנים. יצרני מומיו מקפידים לשמור כמה שיותר על ריכוז איכותי של חומרים אלו, על מנת להפיק מהם את המירב. בזכות קפסולות מומיו יכולות ליהנות קבוצות רבות באוכלוסייה מבריאות איתנה ושיפור איכות החיים.
למי מתאים המומיו? מומיו מסייע לכמה קבוצות אשר לכל אחת מהן תכונות משלה. תחילה, מומיו מסייע לסובלים מדלקות שונות, כגון דלקות אוזניים או דלקות מוגלתיות שונות. במקרים כאלו, מומיו הנו תרופה מיידית, והשפעתה ניכרת תוך זמן קצר. מומיו פותר דלקות בכל גיל, ובכל חומרת מצב של דלקת. כוויות, פצעים פתוחים וחתכים ניתנים לריפוי מהיר באמצעות נטילת מומיו. בנוסף לכך, כוויות גוף פנימיות, כגון אולקוס ופצעי קיבה אף הם מתאחים במהירות בזכות נטילת מינון מבוקר של מומיו.
בנוסף לכך, מומיו מסייע גם לקהל המבוגר. סגולות ריפוי של העצם מיוחסות לנטילת מומיו על בסיס קבוע. מומיו מוכיח עצמו כאפקטיבי עבור נשים בגיל המעבר, אשר מהוות כקבוצת סיכון בתחלואת אוסטרופורוזיס, מחלת בריחת הסידן אשר תוקפת נשים בגילאי הארבעים המוקדמות ועד לשבעים המאוחרות. מומיו מוכר כמיטיב עיקרי עם מערכת השלד, החל כמרגיע טראומות בעצמות, כאבי בפרקים ונקעים. מומיו אינו מוכר באופן גורף ברפואה הקונבנציונאלית, אך בהדרגה מתחיל לבסס את שמו כמאחה ובונה עצמות וסחוסים סדוקים. על כן נחשב יעיל במיוחד בקרב אוכלוסיית הגילאים המאוחרים, ואף נמצא פעיל גם בגוף של בני השמונים והתשעים לחייהם.
אם גם אתם התרשמתם לטובה מיכולות הפלא של המומיו, מומלץ לברר את אופן השימוש הרצוי בו. יש לצרוך מומיו במנות של 0.2-0.5 ג"ר ליום, בהתאם למשקל הגוף, בין הארוחות במהלך היום. טיפול יעיל עם מומיו נערך במשך 20 עד 28 יום, בהם נוטלים את המומיו פעמיים ביום, ולאחר תקופה זו מצבצעת הפסקה בה לא נוטלים מומיו במשך עשרה ימים. יש לבצע זו ארבעה פעמים במהלך השנה, על מנת לראות תוצאות לאורך זמן. שימו לב, כי נטילת מומיו למשך תקופה ארוכה אינה מומלצת, ויש להימנע מכך.
מומיו הוא חומר המצוי בשימוש האנושות כבר למעלה מ-3000 שנה. הוא מוזכר בכתבי אריסטו שחי במאה השלישית לפנה"ס, בכתבי רפואה פרסיים, הודיים, טיבטיים וסיניים.
מקור השם מומיו ביוון ויתכן שהוא הגיע ליוון מפרס הקדומה. משמעות שמו היא “החומר המשמר את הגוף", וכנראה שזה גם המקור למונח מומיה המוכר לנו ממצרים. ממצאים היסטוריים מצביעים על שימוש במומיו במצרים העתיקה לריפוי, לקוסמטיקה וכן לחניטה.
מוצאו של המומיו מאזורים הרריים באסיה, שגובהם מעל 2800 מ'. הוא מצוי בהרי הקווקז, הרי פמיר, בהימאליה, ב- Tchien-Schan וב- Altai.
המומיו הוא חומר בעל צבע שחור-חום שנוצר על תקרות של מערות או בסדקים בסלעי המערות, בצורת טיפות או דמעות נושרות. הוא נוצר משיירים של בע"ח וצמחים, שבמשך השנים קושרים מינרלים מהסלעים. אנליזות כימיות הוכיחו גם נוכחות של פולן ומוצרי כוורת אחרים במומיו. המומיו נשמר בהרים הודות לטמפרטורה הנמוכה. במקומות חמים יותר הוא היה נרקב ומתפרק.
תהליך היווצרות המומיו לוקח 500-1000 שנים ולכן המלאי ממנו אינו גדול. המומיו מורכב מיותר מ-50 יסודות של מינרלים שמקורם בצמחים ובבעלי חיים וזוהי התרופה המורכבת ביותר שנוצרה בטבע.
המומיו פועל כ-tonic, כחומר מחזק ומאריך ימים. הוא משפר את ההרגשה הכללית ומעניק אנרגיה, מאט תהליכי זקנה ומוסיף ימים. המומיו ממריץ ייצור של אנזימים, חומצות גרעין, פוספוליפידים, גלובולינים והמוגלובין. הוא מחיש רגנרציה של רקמות שונות, ממריץ ייצור מיץ מרה, מזין ומחזק את מערכת העצבים.
בתרבות הרוסית משמש המומיו כתרופה להרבה מאוד חוליים ושמו יצא למרחוק בעיקר עקב יכולתו לסייע באיחוי שברים ועצמות.
בשנים האחרונות נערכה עבודת איסוף גדולה של חומרים על מומיו בספריות בכל רחבי רוסיה. מלבד מאות עבודות בשפה הרוסית, נמצאו גם ספרים ומאמרים שחלקם כתובים בכתב יד בערבית, פרסית, תורכית, סינית וכמה שפות הודיות. נמצאו שירים של משוררים ערבים, אוזבקים ופרסים מהמאה ה-19 המשבחים ומהללים את כושר הריפוי של המומיו.
המשורר האוזבקי בן המאה ה-19 Chamza Zade כותב על המומיו: "אם לבך נשבר, הוא לא יהיה שלם לעולם, כי הלב אינו עצם שמומיו יכל לתקן".
בטיבט ובמונגוליה הוא מכונה brag schun, המיץ של ההרים, בבורמה הוא מכונה tschao tui, הדם של ההרים.
מרפא כל מחלה
גם הרפואה האיורוודית, הרפואה ההודית העתיקה, גילתה את סגולותיו המרפאות של המומיו.המומיו נקרא בהודו shilajit, והשימוש בו ידוע מזה אלפי שנים. הוא מצוי במערות שבהרי ההימלאיה, וכמויות גדולות מיובאות להודו מנפאל.
ברפואת האיורודה המסורתית טוענים שאין כמעט מחלה שלא ניתן לטפל בה באמצעות המומיו. נהגו להשתמש במומיו לטיפול בברונכיט, הפרעות בעיכול, אנמיה, שברים בעצמות, להוסיף כוח וחיוניות, וכן כאנטיספטי ואנטי דלקתי.
ברפואת ה-unani השתמשו במומיו כאנטידוט להרעלה, וכן לטיפול בדלקות כרוניות, כגון, דלקת מפרקים ודלקות של דרכי העיכול.
המומיו נחשב באיורוודה למחמם עדין, בעל טעם מר ומעט חריף. הריח שלו מוגדר כדומה לשתן של פרה.
חומרים נדירים
המומיו הנקי נמס לגמרי במים פושרים, נמס בקושי באלכוהול ובממיסים אורגניים אחרים. תמיסה של מומיו במים מזוקקים היא מעט אלקלית, Ph בין 7.5 ל-8.5.
המומיו הוא תערובת של מינרלים המצויים כתרכובות אורגניות ואי אורגניות. הוא מכיל: אלומיניום, סידן, קובלט, נחושת, ברזל, ליתיום, מגנזיום, מנגן, מוליבדן, זרחן, צורן, נתרן, אבץ. חומצות אורגניות: benzoic, hippuric, fulvic, chebulic, tannic, humic. חומצות פנוליות, חומצות אמיניות, טריטרפנים וקומרינים.כמו כן מכיל המומיו רזין, מרכיבי דונג וגומי.
כמה מהמרכיבים האלה נדירים מאוד בחומרי טבע. ישנם כאלה המצויים באופן טבעי רק במומיו.
למי זה טוב?
במקרים של כיב קיבה וכיב בתריסריון המומיו מחיש רגנרציה של הרקמה הפגועה, מפחית דלקת וכאב, מפחית חומציות של הקיבה.במקרים של מחלות פה ולסת – מפחית תהליך דלקתי, מחזק את החניכיים, מפחית דימומים.
כאמור, המומיו מומלץ לטיפול בפצעי ניתוח ושברים. הוא מסייע באיחוי עצמות, מחיש הגלדת פצעי ניתוח, מפחית כאב ודלקת.
גם במקרים של אוסטאופורוזיס ודלקת מפרקים נראה תהליך של התחדשות וחיזוק עצמות.
הודות לתכונות האנטי דלקתיות של המומיו, מומלץ להשתמש בו במצבי דלקת שונים, כולל דלקות כרוניות וחריפות. המומיו מגביר פעילות של הלימפוציטים T ו-B וממריץ פאגוציטוזיס, ולכן נחשב לאימונוסטימולנט המסייע לפעילות של מערכת החיסון.
למומיו יש גם השפעה חזקה על העור. במקרים של פציעה הוא משפר איחוי של הפצע, מונע זיהום ומזרז בניית עור חדש. המומיו מחיש חלוקת תאים במקום הפצע, ומומלץ לשימוש גם במקרים של כוויות.במקרים של אקנה, אקזמה ופציעה קשה, מומלץ המומיו בשימוש פנימי וחיצוני. הוא מסייע להפחתת הנפיחות, הגירוד והאודם.
מחקר שנעשה בחיות מעבדה, שהוזרק להן חומר הגורם להרס תאי בטא בלבלב ולהתפתחות של סכרת streptozotocin)), הראה שהמומיו הפחית את הנזק ומנע התפתחות של סכרת. הוא הגביר ייצור של תאי בטא בלבלב ושל אינסולין, והגביר פעילות של SOD בלבלב.
ברפואה האיורוודית משמש המומיו להפרעות בדרכי השתן, צהבת, אבני מרה, סוכרת, טחול מוגדל, הפרעות בדרכי העיכול, אפילפסיה, ברונכיט כרוני, אנמיה, שברים, אקזמה, הפרעות במחזור חודשי, מחלות של מערכת העצבים ולטיפול בטחורים.
ניתן להשתמש במומיו גם בשימוש חיצוני, בצורת קרם או lotion, בריכוז 5%.שמפו ממומיו מומלץ לטיפול בפסוריאזיס, אקסמה או סבוריאה בראש. תכשיר מומלץ להגיינה של הפה - מומיו בצרוף עם מרווה, צפורן, מנתה או אקליפטוס.
המויו חסר רעילות ולא נמצאו תופעות לוואי.
תגובות
הוסף רשומת תגובה