לענת המדבר-שיח-Artemisia herba-asso


לענת המדבר-שיח
הצמח לענת המדבר (שם מדעי: Artemisia herba-asso), המכונה גם מלך עשבי המרפא, הוא בן שיח נפוץ המצטיין בריחו החריף. ללענת המדבר שני סוגי עלים: עלי חורף גדולים, ועלי קיץ קטנים. לענת המדבר היא ממשפחת המורכבים, מסוג לענה.
בן-שיח נמוך ממשפחת המורכבים, שגובהו 20-50 ס"מ. מצוי בהר הנגב ובמדבר יהודה. הוא גדל על קרקעות שנוצרו מבליית סלעי גיר, דולומיט וגרניט, ובקרקעות של חול לס. עלי החורף גדולים וגזורים לאונות רבות, ועלי הקיץ זעירים. כל חלקי הצמח מכוסים בשערות בלוטיות, המכילות שמנים אתריים שריחם עז וחריף. הפריחה בחודשים אוגוסט-אוקטובר. הפרחים ערוכים בקרקפות הנישאות על הענפים העליונים, צבעם צהוב-לבנבן. הפרי הוא זרעון נטול ציצית. מועד האיסוף: כל ימות השנה.
הלענה נזכרת בתנ"ך שמונה פעמים, כשברוב המקרים היא נזכרת יחד עם צמח המכונה "ראש". תכונתם המרה והמזיקה של שני הצמחים היתה ידועה לכול, ושימשה למשל בנבואה, בשירה, בקינה ובתפילה של עם ישראל: "הנני מאכילם את העם הזה לענה, והשקיתים מי ראש" (ירמיהו ט', י"ד).
הצמח תופס מקום של כבוד ברפואה העממית של עדות ישראל. אצל הבדווים החיים בנגב ובמדבר יהודה הוא מכונה בשם "מלך עשבי המרפא". הוא משמש לטיפול בנזלת, בכאבי בטן, בהרעלות קיבה, בתולעים בבטן אצל תינוקות וילדים, בהקאות, בהכשות נחשים ובעקיצות עקרבים, בלחץ דם גבוה, במחלות לב, בשיעול ובמחלות דרכי הנשימה, בסוכרת, בדלקות עיניים, להורדת חום ועוד.

הדרך הפשוטה ביותר היא להכניס ענף לענה קטן לכוס תה, להמתין דקה-שתיים ולשתות את התה. תה זה יעיל ביותר לטיפול בכאבי בטן. עלים מבושלים בשמן-זית: מבשלים חופן עלי לענה בכוס שמן-זית במשך חצי שעה. מסננים את השמן ושותים ממנו כף בכל בוקר. מומלץ מאוד לטיפול בתולעים בבטן אצל תינוקות וילדים, בהקאות, בהרעלות קיבה קשות, בשיעול ולהורדת חום.
למחלות לב, לחץ דם וסוכרת: מבשלים 2 כפיות זרעי שומר יחד עם ראש שום וחופן עלי לענה בליטר מים במשך חצי שעה, מסננים את המרתח ושותים חצי כוס ביום.
לענה מבושלת בחמאה: מבשלים חופן עלי לענה ב-100 גר' חמאת בקר במשך חצי שעה, מסננים את החמאה ואוכלים 3 כפות ממנה ביום. יעיל ביותר לטיפול בנזלת, בשיעול, במחלות בדרכי הנשימה.
לדלקת עיניים: מבשלים חופן עלים במים בכמות השווה לכוס, מסננים ומטפטפים טיפות אחדות מהמשרה לעין המודלקת.
לסיכום:ענת המדבר משמשת לטיפול בנזלת, בכאבי בטן, בקלקולי קיבה, בתולעים בבטן אצל תינוקות וילדים, בהקאות, בהכשות נחשים ובעקיצות עקרבים, בלחץ דם גבוה, במחלות לב, בשיעול ובמחלות דרכי הנשימה, בסוכרת, בדלקות עיניים, להורדת חום ועוד.

תגובות


  1. לענת המדבר Artemisia herba-alba
    משפחה: מורכבים
    אזור תפוצה: מערב אירנו­טורני
    שם ערבי: שיח’, ע’ורירה
    מקור השם: השם העברי ניתן לצמח זה בעקבות המקורות.מופיע בתנ”ך, במשנה ובתלמוד. בתלמוד הוא מופיע בשמו הארמי ­ ’אגדנא’. השם המדעי "הלטיני" של הסוג הוא על­שם האלה ארטמיס, שהיתה אלת הציד היוונית וגילתה לאדם את סודותיה הרפואיים של הלענה.
    כמו כן יש הטוענים שהשם המדעי מציין ביוונית אדם בריא ורענן ­ שוב רמז לכוחה הרפואי הגדול של הלענה. שם המין בלטינית בא לציין את העובדה, שלעלים יש צבע בהיר במיוחד, מה שהופך את הצמח ל’עשב לבן’ (herba-alba). באנגלית מכונה הצמח בשם ’עץ התולעים המדברי’
    (desert wormwood), וזאת משום כוחו הגדול בגירוש תולעי מעיים.

    פולקלור ­ הערבים עוטפים את מיטתו של התינוק בלענה למשך 3 ימים, כסגולה לאריכות ימים ולבריאות טובה.

    שימושים ברפואה העממית ­ זהו אחד הצמחים החשובים ביותר ברפואה העממית, ואצל הבדואים ­ הצמח העיקרי. הלענה מוכרת כצמח המסוגל להשמיד תולעי מעיים. תה לענה משמש גם כתרופה נגד התקררות, לחיזוק הגוף, לריפוי שיעול, להרחקת עין הרע, נגד דיזנטריה, להרחקת נחשים, לריפוי כאבי בטן, נגד כאבי לב, להמסת קרישי דם, ולהרגעת העצבים. יעיל מאוד נגד כרץ שלשולי.
    במקומות אחדים שימשה הלענה כתרופה לאיזון המחזור אצל האשה, להגברת התיאבון, נגד בחילות ,מחלת ים למשל, ונגד צהבת. בספרי המקובלים מופיעה הלענה כתרופה בדוקה לריפוי מורסות וסתימות בכבד ובטחול.יש לערבב בדבש ולהגיש מחומם....
    במזרח הקדום נהגו להפיק מהלענה משקה משכר לצרכים ’רפואיים’. הלענה ידועה גם ביכולתה לרפא פצעים ברגלים, ואפילו בעיות של אימפוטנציה.נחשבת על­ידי הבדואים כיעילה ביותר להגברת כוח הגברא.
    תה מלענה מעורבב עם חלב .או דייסה מחלב עיזים שרעו בשטח שצומחת בו לענה. משמש אצל הבדואים בסיני להורדת חום, נגד כאבי בטן, נגד נזלת והצטננות, כאבי חזה ודלקת ריאות.בכל הקשור לדרכי הנשימה ולמחלותיהם ­ הטיפול הוא בעזרת אינהלציה של אדי הלענה. אצל הבדואים בסיני משמשת לענת המדבר לריפוי דלקות עיניים.
    למעשה, כל הלענות משמשות ברפואה העממית לריפוי, וזאת בגלל החומרים הפעילים הרבים שיש בהן. לדוגמה: לענת האבסינת, הנקראת בערבית ’שיבת אל­עגוז’ נחשבת גם היא לצמח רפואי חשוב, כאשר שתיית תה העשוי מעליה מעורב בחומץ, למשל, תרפא חולי גרון שבא לאחר אכילת אבטיח הפקועה.
    גם ברפואה הקבלית מופיע צמח זה, ולפי ספר ’מראה הילדים’ של הרב רפאל אוחנה, מי לענת האבסינת מעורבים בדבש מעוררים נידה, ואם מערבבים אותם עם מרה של פרה, הרי שהם מאוד יעילים נגד צלצולים באוזניים דווקא.

    שימושים ברפואה הקונבנציונלית ­ ידוע שלשמנים האתריים יש תכונות ריפוי, והם אכן יעילים נגד מחלות של דרכי הנשימה,באינהלציה של האדים. כן נמצאו שמנים אתריים היעילים נגד תולעי מעיים.וביחוד השמן האתרי סנטונין. הלענה משמשת להפקת חומרי מוצא להפקת סטרואידים.

    שימושים אחרים ­ הלענה משמשת כתבלין טוב למזון ולהשבחת טעם הלבן וגם לאותה מטרה בתעשיית הגבינות.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה