נשירת שיער לאחר וטיפול כימי או הקרנות
צמחי מרפא המסייעים לחיוניות השיער
מינה פארן Ph.D
השיער בנוי מקרטין, המיוצר בתוך זקיק השיער בקרקפת. הקרטין הוא חלבון סיבי, בלתי מסיס, המצוי בעור, בציפורניים, בנוצות, בצמר, במשי ובקרניים. הקרטין שבשיער בנוי מ-18 חומצות אמיניות, ששתיים מהן, ציסטאין ומתיונין, מכילות גופרית. רוב הגופרית שבגוף מצוי בשיער, בעור ובציפורניים.
הקרטין שבשיער הוא אלפה-קרטין. החומצות האמיניות קשורות זו לזו בקשר מימני בין הקבוצות הקרבוקסיליות לבין הקבוצות האמיניות, בין המולקולות ובתוכן. בנוסף, הגופרית המצויה בציסטאין יוצרת גשרים בי-סולפידיים, המקנים עוצמה וקשיחות לשיער, וכן אי מסיסות של שיער במים, בחומצות חלשות, בבסיס (alkali) חלש ובתמיסות של מלחים. שיער עדין ורך מכיל פחות גשרים בי-סולפידיים בין השרשרות. ריכוז הציסטאין בשיער הוא בין 16.6%-14 והוא משתנה עם הגיל.
מבחוץ מכוסה השיער בשכבה של קרומית (cuticle), שדומה לאפידרמיס של העור. בדומה לאפידרמיס, היא בנויה משכבות. בבסיס השיער יש כלי דם המספקים מזון, ובלוטות חֵלֶב (sebum) המייצרות חלב, המקנה לשיער ברק, לחות ורוך. עם הגיל חלים שינויים במבנה השיער, בברק ובכמות השיער. איכות השיער תלויה במצב הבריאות הכללי, בתורשה, בתזונה ובטיפול בו. צביעת השיער לעתים קרובות בצבעים המכילים חומרים מחמצנים, עלולה לפגוע בשיער ולגרום לנשירה בנשים וגברים.
צמחים מנקים, מרככים, עשירים במינרלים ובחומצות אמיניות המכילות גופרית, מסייעים לשמירה על בריאות השיער וחיוניותו. משתמשים בהם בשימוש פנימי וחיצוני.
ברפואות מסורתיות שונות, מוזכרים צמחים הממריצים צמיחת שיער וצמחים המעכבים נשירת שיער.
רוזמרין רפואי Rosmarinus officinalis עלים
מרווה רפואית Salvia officinalis עלים
ריחן Ocimum basilicum נוף הצמח
פרע מחורר Hypericum perforatum נוף צמח בפריחה
ספלילה Centella (Hydrocotyle) asiatica עלים
אכילאה אלף העלים Achillea millefolium נוף הצמח בפריחה
דבשה רפואית Melilotus officinalis נוף הצמח
בת קורנית מצויה Thymus vulgare עלים ותפרחות
מנגנון הפעולה של הצמחים הממריצים צמיחת שיער הוא בדרך כלל הגברה של זרימת דם אל הקרקפת. בכך הם מסייעים בהזנת השיער ומגבירים את צמיחתו. רוזמרין רפואי מגביר זרימת דם בשימוש חיצוני. מרתיחים/חולטים רוזמרין, ביחד עם בת קורנית מצויה (תימוס - Thymus vulgare) במשך חמש דקות. המינון הוא כף של צמחים יבשים בתוך כוס מים. לאחר הרתיחה משאירים את הצמחים לחלוט במים החמים במשך 30 דקות. לאחר חפיפת הראש, שוטפים עם מיצוי הרוזמרין והתימוס, ומעסים את הקרקפת. הצמחים מגבירים את זרימת הדם אל שורשי השיער ומגבירים את חיוניותם. במקרים של יתר לחץ דם, ואפילו נטייה לעלייה בלחץ הדם, רצוי לא להשתמש ברוזמרין בשימוש חיצוני. ניתן להחליף את הרוזמרין בדבשה רפואית (Melilotus officinalis), צמח ממשפחת הפרפרניים, המגביר זרימת דם.
תערובת צמחים מומלצת לזרוז צמיחת השיער
15% ספלילה Centella asiatica עלים.
20% מיני סרפד Urtica spp. נוף הצמח.
15% אספסת תרבותית Medicago sativa נוף הצמח.
20% שבולת שועל Avena sativa נוף הצמח בפריחה.
15% גנודרמה (ריישי) Ganoderma lucidum פטרייה.
15% שבטבט Equisetum arvense נוף הצמח.
התוויות: לזרוז צמיחת שיער אחרי טיפול כימוטרפי והקרנות; בכל מקרה של נשירת שיער מוגברת; להאטת התקרחות אצל גברים; לטיפול בציפורניים שבירות.
מינון: 5-10 ג' בחליטה / מרתח או 5-10 מ"ל של תערובת טינקטורות, 3 פעמים ביום.
ספלילה (סנטלה, גוטו קולה)
Centella (Hydrocotyle) asiatica Gotu kola
צמח ממשפחת הסוככיים (Apiaceae), גדל באזורים טרופיים במזרח אסיה, במדגסקר ובמרכז אמריקה. המרכיבים הפעילים החשובים ביותר הם ספונינים. הצמח מחיש ייצור של קולגן וקרטין, מזרז ריפוי פצעים, מגביר גידול של שיער וציפורניים ומשפר זרימת דם בוורידים. 1,2,3
שיבולת שועל תרבותית (Avena sativa)
דגן עשיר במינרלים. בעלים מצויות תחמוצות צורן מסיסות, כאסטרים של חומצה סיליצית. בשימוש פנימי משמש כדגן מזין ומחזק. בשימוש חיצוני הוא שומר על לחות העור ומסייע לריפוי פצעים ודלקות.5
גנודרמה (ריישי) (Ganoderma lucidum)
פטרייה הגדלה על עצים. מכילה פוליסכרידים, חומצות אמיניות, טריטרפנואידים (ganoderic acids) ומינרלים רבים. מגבירה שיקום של רקמות. מסייעת לריפוי פצעים.6
שרך הגדל ליד מקורות מים. עשיר מאוד במינרלים, בעיקר במלחי צורן. מסייע לבניית שיער וציפורניים.7
צמחים מרככים, המוסיפים לחות ורכות לשיער
כשהשיער יבש, חסר ברק או מתפצל, ניתן לשפר את איכותו בעזרת צמחים מרככים ומלחלחים, המשמשים גם כמעבים בתעשיית המזון והקוסמטיקה. צמחים מרככים מכילים פוליסכרידים, הם מוסיפים לחות לגוף. ניתן להכין שמפו מצמחים אלה. מיצוי הפוליסכרידים נעשה על ידי השריה של צמחים כתושים או טחונים בתוך מים פושרים. משאירים את הצמחים במים 8-6 שעות. השימוש בצמחים אלה הוא פנימי וחיצוני.
שימוש פנימי מומלץ במקרים של יובש בעור, בעיניים, בפה או בווגינה. במקרים של צרידות משתמשים בהם בגרגור, והם מוסיפים לחות למיתרי הקול. במקרה של שיער יבש, מורחים את המיצוי על הקרקפת ומשאירים ל-20-15 דקות. צמחים לדוגמה:
נטופית רפואית Althea officinalis שורש.
אלמון (בוקיצה) Ulmus fulva קליפת הגזע הפנימית.
מיני חלמית Malva spp. פרחים.
אצות ים Algae Seaweeds גוף האצה.
חוטמית זיפנית Alcea setosa פרחים.
לחך סגלגל Plantago ovata זרעים.
כוכבית מצויה Stellaria media כל הצמח.
סימפיטון (קומפרי) Symphytum officinale שורש.
לפה גדולה Arctium lappa שורש.
צמחים מומלצים לשיער שמן
כשהשיער שמן מדי, משתמשים בצמחים מכווצים (astringent) ומייבשים, וכן בצמחים הידועים כמנקים. ניתן להכין מהצמחים שמפו או מרתח לשטיפת השיער.
תלתן אדום Trifolium pratense פרחים. מנקה ומלחלח.
שינן רפואי Tataxacum officinale שורש.
ערבה לבנה Salix alba קליפת גזע. מנקה.
אלכמילה Alchemilla vulgaris נוף הצמח. מכווץ.
צביעת שיער
השימוש בצמחים לצביעת הגוף או השיער הוא קדום מאוד. צבעים צמחיים הם מרכיבים כימיים הנקשרים לחלבון, והם יציבים מאד. צמחים עשירים בפוליפנולים שונים שימשו כצמחי צבע, עד שלמדו להכין צבעים סינתטיים. דוגמאות: פואת הצבעים (Rubia tinctoria), שהייתה המקור לאליזרין שצבעו אדום; ניל הצבעים (Baptisia tinctoria), שהוא המקור לצבע הכחול (אינדיגו) ועוד.
אחד הצמחים הידועים לצביעת שיער הוא כופר לבן ('חינה'). ה- lawosone המצוי בעלים צובע את השיער והעור בצבע אדום-חום. קליפות רימונים ועלי אגוז המלך, מרווה רפואית, קליפות של ערמונים - הם מקור לצבע חום כהה עד שחור. צמחים אלה ידועים כמכווצים (astringent). הם מכילים טאנינים, הנקשרים לחלבונים. מרתיחים את הצמחים ומשתמשים במירתח לצביעת השיער. קליפות רימונים עשירות בטאנינים. מבשלים אותן במשך 4-6 שעות על אש קטנה, ו מתקבל מירתח סמיך כממרח.
משפחה: כופריים (Lythraceae).
תאור בוטני: שיח או עץ נמוך, נשיר, שגובהו 3-2 מ', בעל עלים נגדיים ופרחים ריחניים בצבע לבן או צהוב, הגדלים כאשכולות. גדל במזרח התיכון, מצרים, הודו, כורדיסטן ואירן. מוכר בעולם בשמו הערבי, 'חינה'.
חלקי צמח בשימוש: עלים, פירות וקליפת גזע.
היסטוריה
השימוש בחינה הוא עתיק יומין. השתמשו בו הבבלים, האשורים, השומרים, אוגריטים והכנענים. עדות כתובה ראשונה, המתארת קישוט של כלה בחינה, נכתבה על לוח באוגריטית, בערך ב-2100 לפני הספירה. הלוח נמצא בצפון- מערב סוריה.
בהודו ובסרי לנקה מצאו ציורי מערות שנצבעו בחינה, והצבע שרד במשך שנים רבות.
במצרים נמצאו גופות של חנוטים, שציפורניהם נצבעו בחינה. נהגו להשתמש בחינה לצביעת בדים ועורות. עץ הכופר הובא לארץ ישראל ממצרים ופרחיו שימשו להכנת בושם. הכינו מהפרחים משחה שנקראה 'משחה קפריסאית'. גידלו עצי כופר בעין גדי - אזור גידול של צמחי בושם בזמן העתיק. הכופר מוזכר ב"שיר השירים", יחד עם צמחי בושם אחרים.8
במזרח אסיה מרבים להשתמש בצבע המופק מהעלים, לצביעת שיער הראש, הזקן, כפות הידיים והציפורניים. מסוף המאה ה-19 התפשט השימוש בכופר גם לאירופה. למדו להשתמש בו כצבע לשיער. הצבע הטבעי של החינה הוא חום-אדום. ניתן להפיק גוונים שונים כאשר מערבבים אותו עם עלים או שורש של אינדיגו, עלי פקאן, תה, קפה, ניצנים של ציפורן או קליפת לימון.
מרכיבים
0.55-1.0% lawosone (2-hydroxy-1,4-naphthoquinone),
1-4-naphthoquinone
5-10% חומצה גאלית וטאנינים, apigenin, טריטרפנואידים, בטא-סיטוסטרול
11% סוכרים, שרף
lawosone הוא המרכיב הפעיל העיקרי של הצמח. זהו חומר גבישי בצבע צהוב עד כתום, המצוי בעלים. ריכוזו משתנה בהתאם לתנאי האקלים, והוא גבוה יותר באקלים חם.
פעילות
נוגד פטריות, נוגד חיידקים. מיצוי מימי של העלים מעכב צמיחת חיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים, כגון סטפילוקוקים, סטרפטוקוקים, סלמונלה, ברוצלה ועוד.9, 10
מיצוי אלכוהולי הראה פעילות נוגדת דלקת, עיכוב של האנזים היילורונידאז ושיכוך כאב.
עלים של כופר מעכבים פוריות בנקבות של חולדות.
רפואה מסורתית
משתמשים בעלים, בשימוש פנימי, לטיפול באמבות ואולקוס. ברפואה המסורתית באפריקה נוהגים להשתמש באבקה מהעלים כדי לגרום להפלה. ברפואה ההודית משתמשים באבקה מהעלים לטיפול בצרעת, מחלות עור, כאבי מחזור חודשי, שיעול, ברונכיט וכאב ראש.
בשימוש חיצוני משתמשים במירתח מקליפת הגזע לטיפול בכוויות, הרפס, פטריות בציפורניים ופציעות. בעלים נוהגים להשתמש לחיזוק השיער, לטיפול בכאבים ריאומטיים, לשטיפות פה ולשטיפות וגינליות.
התוויות
השימוש העיקרי בצמח הוא להכנת תכשירים לצביעה ולטיפוח השיער. מוסיפים לחינה מעט חומצה כדי להגיע ל-pH 5.5. החומציות דרושה כדי לשמר את הצבע לזמן ארוך.
תופעות לוואי
1. Nalini K. et al. Effect of Centella asiatica fresh leaf acqueous extract on learning and memory and biogenic amine turnover in albino rats. Fitotherapia, 63:232-237, 1992.
2. Brinkhaus B. Linder M. et al. Chemical, Pharmacological and Clinical profile of the East Asian medical plant Centella asiatica. Phytomedicine 7: 427-448, 2000.
3. Pointel JP. et al. Titrated extract of Centella asiatica (TECA) in the treatment of venous insufficiency of the lower limbs. Angiology 38: 46-50, 1987.
4. Bombardelli E. Morazzoni P. Urtica dioica L. Fitoterapia, 68: 387-402, 1997.
5. Parnell N. Ellis H. Ciclitira P. Absence of toxicity of oats in patients with dermatitism herpetiformis. N. Engl. J. Med. 338: 1470-1471, 1998.
6. Jones K. Reishi mushroom: Ancient medicine in modern times. Altern. Complement Ther. 4: 256-267, 1998.
7. Equiseti herba in: Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals by Max Wichtl, Medpharm Scientific Publishers Stuttgart, 1994 p. 188-191.
8. Aguwa AN. Toxic effects of the methanolic extract of Lawosonia inermis roots. Int. J. Crude Drug Res. 25: 241-245, 1987.
9. Ali NAA. et al. Screening of Yemeni medicinal plants for antibacterial and cytotoxic activities. J. Ethnoparmacol. 74: 173-179, 2001.
צמח מרפא אשכל הכופר-חינה
תגובות
הוסף רשומת תגובה