על צמחי מרפא ומחלות ממהירות- מחקרים בנושא צמחים וסרטן

מחקרים על צמחים וסרטן

 

פורמולת צמחים סינית נגד סרטן

 

מחקר זה נערך על חיות מעבדה. בשלב ראשון נמצא, כי פורמולה סינית נגד סרטן, ובה 19 צמחי מרפא, לא העלתה את מספרם של תאי ההרג הטבעיים (NK - natural killer) אך הגבירה את פעילותם. בשלב השני נחשפו חיות הניסוי לתנאי עקה (stress), שהגבירו היווצרות גרורות. קבוצת הניסוי, שקיבלה את הפורמולה, פיתחה גרורות בשיעור נמוך בהרבה בהשוואה לקבוצת הביקורת. החוקרים ציינו שעקה פיזיולוגית ופסיכולוגית בחולי סרטן מדכאת מאוד את מערכת החיסון ומעודדת היווצרות גרורות. המחקר בוצע ביחידה לרפואה משלימה במרכז רפואי סוראסקי, תל אביב.  (Hong-Fen L, 2001)

 

 

כורכומין וסרטן

שילוב צמח-תרופה משפר פעילות התרופה 

 

כורכומין הוא המרכיב הפעיל העיקרי בשורש כורכום (Curcuma longa). המחקרים על כורכומין ופעילותו בדלקת ובמחלות סרטניות מציגים השקפה חדשה ומהווים דוגמה מצוינת לשיתוף פעולה בין הרפואה הקונבנציונלית לרפואת הצמחים.

 

כורכומין נחקר בקשר להשפעתו כמדכא פעילות של האנזים ציקלואוקסיגנז (COX-2). אנזים זה מעורב בתהליכים דלקתיים וממאירים. צריכה ממושכת של תרופות מדכאות COX-2, כגון Celecoxib, פוגעת במערכת העיכול ובמערכת הלב וכלי הדם.

 

מחקרים ישראליים בדקו הוספת כורכומין לטיפול התרופתי המקובל (Celecoxib). תוצאות:

 

כורכומין הפחית גודל ושיעור התרבות של תאי סרטן לבלב, הגביר מוות תאי מתוכנן (apoptosis) והפחית ביטויי (Lev-Ari S, 2005) .COX-2

 

כורכומין דיכא גדילת תאי דלקת והגביר מוות תאי מתוכנן בתאים סינוביאליים מברכיים של חולים בדלקת מפרקים ניוונית. (Lev-Ari S, 2006)

כורכומין הפחית שרידות של תאים סרטניים בסרטן ריאות (Lev-Ari S, 2006), בסרטן המעי הגס

(Lev-Ari S, 2005; Lev-Ari S, 2006; Shpitz B, 2006),

ובקרצינומה של הלבלב (Lev-Ari S, 2005; Lev-Ari S, 2006; Lev-Ari S, 2007).

המחקרים נערכו במחלקה למניעת סרטן ובמחלקה לאונקולוגיה ולרפואה משלימה, מרכז רפואי ת"א;

במחלקה לאונקולוגיה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א; במחלקה כירורגית, מרכז רפואי ספיר, כפר סבא.

 

מחקר אחר, באותו נושא, עבר ממודלים מעבדתיים למודל "in vivo " בסרטן המעי הגס, והראה תוצאות זהות. המחקר נערך במרכז הרפואי ספיר, כפר סבא. (Shpitz B, 2006)  

מחקר נוסף הראה כי כורכומין מגביר רעילות של גמציטבין (gemcitabine), תרופה מובילה בטיפול בקרצינומה של הלבלב, לתאי סרטן (Lev-Ari S, 2007), ומגביר רעילות של סולינדק (sulindac), תרופה מקבוצת ה-NSAIDs, המעכבת גדילה של תאים ממאירים. גם מחקר זה נעשה בשיתוף בין המחלקה למניעת סרטן במרכז רפואי ת"א ואוניברסיטת ת"א. (Lev-Ari S, 2008)

בכל המחקרים ובכל המודלים, כורכומין הראה פעילות סינרגיסטית (מחזקת) עם התרופות המקובלות. מכאן שבנוכחות כורכומין ניתן להפחית במינון שלהן, וע"י כך להפחית את נזקיהן למערכת העיכול והלב. על בסיס ממצאים אלו יתחיל השנה מחקר קליני מבוקר, להערכת השילוב של כורכומין ו-Celecoxib בחולי דלקת מפרקים ניוונית, חולי סרטן הלבלב וחולי סרטן קולורקטלי גרורתי. המחקר יבוצע במחלקה למניעת סרטן, מרכז רפואי תל אביב, ויארך 18-12 חודשים.(Lev-Ari S, 2008)

מיץ רימון וסרטן

 

פיטוכימיכלים (חומרים צמחיים פעילים) יכולים לסייע במניעת סרטן דרך פעילות נוגדת חמצון והשפעת תזונה על גֶנים. מחקר מחיפה בחן השפעה של מיץ רימונים על PSA (סמן להתפתחות סרטן הערמונית). זה המחקר הראשון שנערך כמחקר קליני שלב II על גברים עם ערכי PSA גבוהים, אחרי ניתוח או רדיותרפיה. הגברים שתו מיץ רימון במינון שווה ערך ל-570 מ"ג פוליפנולים ביום. לא נרשמו תופעות לוואי. בסרום המטופלים נרשמה עלייה של 23% ברמת ה-NO והפחתה משמעותית בחמצון השומנים. ריבוי תאי סרטן שקיבלו סרום מהמטופלים ירד ב-12% ושיעור האפופטוזיס שלהם עלה ב-17%. הטיפול האריך פי 3 את זמן הכפלת ה-Pantuck) .PSA
AJ, 2006)

פטריות וסרטן

 

מטבוליטים משניים של פטריות, בעלי משקל מולקולרי נמוך, נסקרו כחומרים המעורבים בתהליכים כמו אפופטוזיס, אנגיוגנזיס, התפשטות גרורות, בקרת מחזור התא והעברת אותות תאיים. בנוסף נחקרו פוליסכרידים או תרכובות של פוליסכריד-פרוטאינים מפטריות, בעלי משקל מולקולרי גבוה, שהמריצו את התגובה החיסונית המוּלדת והנרכשת והציגו פעילות נוגדת סרטן בחיות ובבני אדם. הפעילות יוחסה לתרכובות סלניום הקיימות בפטריות. עבודה זו בוצעה במרכז לצמחים קריפטוגמיים ופטריות, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה. (Zaidman BZ, 2005)

 

בהמשך, סרקו החוקרים 201 תמציות מפטריות שונות, שמוצו בממסים שונים, לבדיקת פעילות אנטי-אנדרוגנית ודיכוי תאי סרטן הערמונית. בהתבסס על תוצאות הסריקה ועל עיכוב בררני של תאי סרטן ערמונית, התמקדו החוקרים בתמציות של דיואית מצויצת (Coprinus comatus) ופטריית ריישי (Ganoderma lucidum). מיצויים באתנול ובאתיל אצטאט הראו עיכוב בררני של תאי סרטן ערמונית ודיכאו הפרשת PSA בתלות במינון. מחקר פורץ דרך זה הראה לראשונה, כי תמציות אלה הפחיתו פעילות של קולטנים אנדרוגניים וגלוקו-קורטיקואידיים בתאי סרטן שד בתרבית בתלות במינון, והפחיתו רמות פרוטאין בקולטני אנדרוגן בתאי סרטן שד וסרטן ערמונית, דרך מנגנון תוך-תאי. (Zaidman BZ, 2008)

שפעול מסלול ה- NFkB (גורם גרעיני לשעתוק) הוא מנגנון מפתח בהתקדמות תהליכי גידול ברמה המולקולארית. NFkB קשור לתהליכי התרבות תאים, לדיכוי מוות תאי מתוכנן (apoptosis), לריבוי גרורות ולייצור כלי דם חדשים (angiogenesis). תמצית נוזלית מתרבית הפטרייה Marasmius oreades הוכחה בעבר כמעכבת שפעול של NFKB. מחקר זה נבדק מנגנון הפעולה באמצעות כרומטוגרפיה נוזלית. ארבעה מרכיבים זוהו כחוסמי מסלול שפעול ה- NFkB. כולם הראו (במעבדה) פוטנציאל לעצירת התרבות של תאי סרטן שד, ללא רעילות, וחלקם גם השרו מוות תאי. החוקרים הסבירו את מנגנוני הפעולה ברמה המולקולרית. מחקר זה הצביע על הפוטנציאל האנטי-סרטני של מטבוליטים של פטריות, והוא הראשון שדיווח על פטרייה ספציפית זו כמקור לחומרים בעלי משקל מולקולרי נמוך ובעלי פעילות ביולוגית, שיכולים להשפיע על התפתחות סרטן דרך חסימה ישירה של NFkB. המחקר נערך במכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה. (Petrova RD et al, 2008)

 

גם חוקרים ממיג"ל בקרית שמונה הראו השפעה של פטריית ריישי על תאי סרטן ערמונית, דרך מנגנונים תלויים ובלתי- תלויים בקולטן האנדרוגן. (Zaidman BZ et al, 2007)

מחקר נוסף בדק את ההשפעה של תמצית פטריית שיטאקי (Lentinula edodis) כמווסתת חיסון(immunomodulation). המחקר נערך על עכברים מושרי קוליטיס, והתמצית נמצאה כמשפרת משמעותית מדדים מיקרוסקופיים ומאקרוסקופיים. השפעה זהה נצפתה בעכברים בריאים. תמצית שיטקי השפיעה על בקרת החיסון של הכבד, דרך שינוי בחלוקת תאי NKT. המחקר נערך בבי"ח הדסה והאוניברסיטה העברית, י-ם. (Shuvy M et al, 2008)

 

שוש קירח וסרטן

 

בתחום בריאות האישה יש היום דרישה גוברת לתכשירים טבעיים שיכולים לחקות את השפעותיו המיטיבות של אסטרוגן על העצמות, על הלב ועל כלי הדם, ללא גרימת נזק לשד ולרחם. במחקר זה נבדקו התכונות האסטרוגניות של גלברידין (glabridin) – האיזופלאבאן העיקרי בשורש של שוש קירח (Glycyrrhiza glabra - Licorice). גלברידין דומה לאסטרדיול במבנהו ובהתנהגותו הכימית. נמצא שגלברידין הוא פיטואסטרוגן, שבבני אדם הוא נקשר לקולטני אסטרוגן, ובחולדות הוא ממריץ פעילות של קריאטין קינאז ברחם, בעצמות, באבי העורקים ובחדר השמאלי של הלב. הגדלת ריכוזי גלברידין הראתה השפעה ביפאזית על גדילת תאי סרטן שד: בריכוזים נמוכים גלברידין עודד גדילה של תאי סרטן שד בתלות בקולטני אסטרוגן, ובריכוזים גבוהים הוא עיכב שגשוג תאי ללא תלות בקולטני אסטרוגן. מחקר זה הראה לראשונה פעילות דמוית-אסטרוגן באיזופלאבאנים. במבחנים שונים גלברידין ונגזרותיו הציגו דרגות שונות של פעילות אגוניסטית לקולטני אסטרוגן, ויכולת לעכב גדילה של תאי סרטן שד. המחקר נערך במיג"ל, קרית שמונה.(Tamir S, 2000)

סויה וסרטן

שילוב צמח-תרופה משפר פעילות התרופה

 

חשיבה חדשנית בתחום הטיפולי היא מפתח להצלחה. השימוש בתרופות נוגדות סרטן מוגבל בגלל רעילותן הגבוהה, והמדע מחפש דרכים להפחתת הרעילות.

 

כבר צוינה למעלה תרומתו של הכורכום, שפעילותו הסינרגית מעצימה את השפעתן של תרופות ומאפשרת הפחתה במינון שלהן. גם לסויה תפקיד בפיתוח תרופות חדשות. סויה מכילה דאיזדאין(daidzein), איזופלאבון (isoflavone) בעל אפיניות גבוהה לתאי סרטן השחלות.

 

מחקר זה מציג חשיבה חדשנית: החוקרים הפחיתו את רעילותה של דאונומיצין, תרופה נוגדת סרטן רעילה מאוד ללב, ע"י קשירתה לדאיזדאין, כחומר נשא בעל אפיניות גבוהה לתאי המטרה. התרכובת המשולבת דאונומיצין-דאיזדאין במינון נמוך הראתה פעילות ציטוטוקסית מוגברת. התרופה החדשה נבחנה על עכברים ונמצאה פחות רעילה לתאים בריאים בהשוואה לדאונומיצין, ובנוסף, לא גרמה לירידה במשקל, לפגיעה לבבית או למוות. בנוסף, נראה שדאיזדאין שיפר את ספיגת הדאונומיצין בתאי הגידול. המחקר בוצע בשיתוף פעולה של המכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ויתר לחץ דם במרכז רפואיסוראסקי, והפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. (Somjen D, 2008)

מחקר נוסף מת"א: כריתת שחלות בעכברות צעירות גורמת לפגיעה בעצמות (בדומה לתסמינים של גיל הבלות). במחקר זה נבדקו השפעות של פיטואסטרוגנים שונים על שיקום העצם, ורק דאידזאין (daidzein) הראה תוצאות טובות. איזופלאבון זה יכול כנראה לסייע בשימור העצם במקרים של כריתת שחלות בחולות סרטן ובנשים שסיימו את מעגל הפוריות. (Somjen D, 2008)

ציטראל וסרטן

 

ציטראל, מרכיב עיקרי בשמן האתרי המופק ממספר צמחים בעלי ריח לימוני, משמש כתוסף תזונה וכמרכיב במוצרי קוסמטיקה. ציטראל נפוץ בעשב לימון (Cymbopogon citratus), במליסה רפואית (Melissa) ובוורבנה (Verbena). מחקר זה בדק את הפוטנציאל האנטי סרטני של הציטראל ואת מנגנון הפעולה שלו. ציטראל בכמות שוות ערך לכמות המתקבלת מ-1 גרם עשב לימון בכוס תה, השרה מוות תאי מתוכנן (apoptosis) בתאי סרטן דם במעבדה. האפופטוזיס לוּוה בשבירת DNA ובהשראת פעילות קטליטית של קספאז 3. המחקר בוצע במרכז מו"פ חצבה, בשיתוף עם המכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון. (Dudai N, 2005)

טיון דביק וסרטן

 

מלנומה היא מחלת סרטן אגרסיבית; דרושים חומרים חדשים להתמודדות איתה. במחקר זה נבדקה פעילותם של שני לקטונים ססקוויטרפניים מטיון דביק (Inula viscosa) -טומנטוזין(tomentosin) ואינוויסקוליד (inuviscolide) - על תאי מלנומה בתרבית. טומנטוזין ואינוויסקוליד דיכאו התפתחות של תאי סרטן דרך עצירת מעגל החיים שלהם וגרמו למוות תאי מתוכנן(apoptosis). המחקר בוצע בפקולטה למדעי החיים שבאוניברסיטת בר-אילן. (Rozenblat S et al, 2008)