מאת נטע זך
לצמחי מרפא היתה עדנה, אולם לאו דווקא לאלה הישראליים. מחקרים גילו כי רבים מאלה יעילים ואכן מרפאים. כעת מנסים לשמר את הידע הזה, שנצבר במשך מאות שנים ועתה הולך ונעלם
אחרי שנים של דחייה מצד ממסד הרפואה, צמחי מרפא זוכים להתעניינות מחודשת; שוק זה גדל בקצב של 25% בשנה. עם זאת, ההתעניינות הגוברת הובילה בעיקר לגידול ביבוא של צמחי מרפא לישראל, בעיקר מהמזרח; צמחי המרפא שבהם נודעה ארץ ישראל לאורך הדורות הולכים ונעלמים.
השימוש בצמחי מרפא היה חלק מהבסיס לתרופות המודרניות. ציורי קיר ופפירוסים עתיקים מראים מאגר ידע עצום שאיפשר לעבד צמחים בדרכים שונות ולייצר תערובות של צמחים למיני מכאובים ותחלואים. "גם ספרי הרפואה של אירופה התבססו על מסורות אלה", מסביר ד"ר אפרים לב מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה ובמכללת עמק הירדן. "הם נדחקו הצדה במאה ה-19 עם התפתחותם של המעבדה והמיקרוסקופ. אז התפתחה הכימיה ובמקום להשתמש בשורש של צמח ניסו לגלות את החומרים הפעילים בצמח, למצות אותם ולהכין תרופה".
גישה זו הגבילה את הלגיטימיות של השימוש בצמחי מרפא, כך שכיום שיווקם מותר רק כתוסף מזון שאין להצהיר על היותו בעל סגולות ריפוי. "ברפואה המודרנית פחת מאוד השימוש בצמחי מרפא אף על פי שהתרופות המסורתיות שימשו במקרים רבים בסיס לרפואה מודרנית; למשל, החומר סלצין, שבודד והופק מקליפת עץ הערבה, שימש לפיתוח האספירין ותרם
לייצורו", מציין לב.
ארץ ישראל משופעת ביותר מ-700 זני צמחים שלהם סגולות מרפא אשר תועדו לאורך הדורות. בעבר הרחוק, מספרת ד"ר שרה סלון, מנהלת יחידת המחקר לרפואה טבעית באוניברסיטה העברית בירושלים, גם היהדות היתה קשורה לצמחי מרפא. "הקשר בין כוהני הדת לריפוי נהרס עם הרס בית המקדש. לפני כן, יש אין-סוף אזכורים של צמחי מרפא במקרא ובתלמוד. בין השאר מסופר על ספר רפואה שהיו בו לכאורה כל הרפואות הקיימות; חזקיהו החביא אותו, מכיוון שאילו היתה גישה לכל הרפואות, לא היה עוד צורך באל".
הידע שאבד ליהודים נשמר במשך השנים בידי תושבי ארץ ישראל הערבים, ששיכללו אותו.
פרופ' יניב, בשיתוף עם ד"ר אלי שטאיה מאוניברסיטת א-נג'אח בשכם, עשתה מחקר בקרב 102 "הילרים" שהשתמשו בצמחי מרפא. היא מצאה 63 צמחים שלפחות שלושה מטפלים שונים המליצו עליהם. בין היתר 28 המליצו על פטרוזיליה לבעיות שתן, 20 על שום לבעיות עור וכלי דם, 10 על דלעת לדליפת שתן, ארבעה על דבקון לטיפול בסרטן ועוד צמחים רבים, נדירים בהרבה. "יש צמחים לכל הבעיות הרפואיות הקיימות כמעט, אולי חוץ מסרטן", אומרת פרופ' יניב.
מחקר שנעשה במרכז למחקר ופיתוח אזורי בגליל, המסונף לאוניברסיטת חיפה, בדק את דרכי השימוש. התברר, למשל, שכדי למנוע הזדהמות פצעים מצמידים לפצע בתחבושת פיסות בצל חתוך, קמומיל נחלט לתה לבעיות נשימה ומליסה לתה להרגעה.
מחקר אחר נעשה בחנויות ובדוכנים למכירת חומרי מרפא עממיים, בין היתר בשכם, נצרת ומזרח ירושלים. ד"ר לב וד"ר זהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן מצאו שם 310 חומרים, רק 85% מהם צמחים. בין הצמחים אלוורה לפצעים, ציפורן להרדמה מקומית, לוונדר למיגרנות, שמן חבצלות לחיטוי, אגוז מוסקט כמעורר תאווה, אלת המסטיק לצרבת ועוד. כמו כן מוצרים מבעלי חיים כמו דבש, צדפות לבעיות עור, שמן המושק לסוכר בדם, אלמוגים להפסקת דימום וגם שומן יען לכאבי פרקים, קרני צבי להתמכרות לסמים וכן מוצרים מחומרים כמו ברזל וגופרית.
במקרים רבים, בדיקה מדעית מאששת את יעילותו של הטיפול המסורתי. לראיה, מחקר אחר של ד"ר אלי שטאיה בדק 20 צמחים המשמשים לטיפול בדלקות וזיהומים, בהם עלי זעתר ואלת המסטיק. הצמחים נאספו בשכם וג'נין, יובשו ונכתשו לאבקה שיעילותה נגד חיידקים ונגיפים נבדקה במעבדה. 90% מהם נמצאו יעילים. "גם הרפואה המודרנית אינה יודעת הכל", מציינת פרופ' יניב, "ואפשר להשתמש בידע המסורתי כדי לגלות טיפולים חדשים".
"מגוון המוצרים פחת", אומרת פרופ' יניב. "פעם היו משתמשים בתערובות מורכבות, בהן כזאת שנמכרה בסיני ונקראה תערובת ה-40 כי הכילה 40 מרכיבים שונים. היום משתמשים בפחות מרכיבים וגם דרכי ההכנה פשוטות יותר בגלל אובדן ידע. יש גם צמחים שבגלל הידרדרות הידע מפחדים להשתמש בהם, כמו צמחי רעל. לדוגמה, צמח הדודאים שבגלל צורתו זכה לכינוי 'אשכי השטן', אשר נודע כצמח אגדי ממש לפריון ובשימוש אחר יכול לעורר הזיות ולהיות מסוכן".
עצם קיומם של המחקרים הוא אמצעי לשימור אותו ידע הולך ונעלם. אמצעי שימור פעיל יותר נקטה ד"ר סלון. היא שיקמה והרחיבה ארכיון של אלפי צמחי מרפא שערך בשנותיה הראשונות של המדינה פרופ' דוד צדק המנוח מהאוניברסיטה העברית. הארכיון עצמו מכיל הגדרות בוטנאיות ותיאור סגולות מרפא המיוחסות לצמחים, ויתרה מזאת, חלק מהצמחים נשתלו בקיבוצים עין גדי וקטורה שבערבה, וכך בעתיד אפשר יהיה לחקור ולגלות את סגולותיהם.
בינתיים, אסור בישראל לייחס סגולות מרפא למוצרים שלא עמדו בקריטריונים של רישום כתרופה, הכוללים מבחנים בבעלי חיים ובני אדם הנמשכים שנים ועולים מיליוני דולרים. למעשה אין דרך לפקח על המוצרים הנמכרים בחנויות טבע למיניהן ולבחון אם הם בעלי ערך רפואי כלשהו או נטולי ערך או אפילו מזיקים.
מה עושה בעניין זה משרד הבריאות? דובר המשרד, עידו הדרי, מוסר כי "לאחר ניתוח המצב הקיים בישראל ובעולם המערבי, החליט משרד הבריאות לפעול להגדרת דרישות רישוי שיחייבו הוכחת איכות, יעילות ובטיחות כתנאי להתרת ייחוס סגולות ריפוי. התקנות המתייחסות לנושא נמצאות בהליכי חקיקה". מלבד זאת, הוקמה ועדה משותפת של משרד הבריאות ומשרד התעשייה והמסחר וארגוני צרכנים, שפירסמה הנחיות למניעת הטעיה בנוגע למוצרים המוצגים כמוצרי בריאות
medicinal plants
תגובות
הוסף רשומת תגובה