לאורך הדורות, אדמונית שימשה לטיפול במחלות נשים, כאבי בטן, דלקת בכליות ובשלפוחית השתן, הפרעות בכבד, פציעות, עצירת שטפי דם, מחלות עצבים, מחלת ירח, אפילפסיה, הגנה מרעלים. בנוסף ליכולת הריפוי, ייחסו לצמח גם השפעות מאגיות


אדמונית החורש
Paeonia mascula, P.corallina
צמח עשבוני רב שנתי, בעל פקעות שורשים מעובים ומאורכים. המין המפורסם ביותר בשימושיו הרפואיים הוא אדמונית רפואית (Paeonia officinalis). מין אחר, Paeonia kesrouanensis, גדל רק באזורים מצומצמים של לבנון וסוריה.
המין אדמונית החורש Paeonia mascula; P.corallina; נקרא גם Balkan Peony נפוץ בארצות הים התיכון, דרום אירופה וסיביר. בישראל זהו צמח בר נדיר ומוגן, שגדל רק באזורי החורש שבגוש הר מירון. מינים נוספים של הצמח נפוצים בצפון אמריקה, אירופה ודרום אסיה.
שני מינים של אדמונית היו בשימוש כבר בעולם העתיק: מין זכר - ככל הנראה אדמונית החורש, ומין נקבה - ככל הנראה אדמונית רפואית. האמינו שהצמח יכול לגרש את השדים מהגבעות עליהן הוא גדל ונהגו לקטוף אותו לפני עלות השחר כדי לא להינזק. ייחסו לצמח סגולות רפואיות ומאגיות.
לאורך הדורות, אדמונית שימשה לטיפול במחלות נשים, כאבי בטן, דלקת בכליות ובשלפוחית השתן, הפרעות בכבד, פציעות, עצירת שטפי דם, מחלות עצבים, מחלת ירח, אפילפסיה, הגנה מרעלים. בנוסף ליכולת הריפוי, ייחסו לצמח גם השפעות מאגיות: הגנה מכישופים, רוחות רעות, פחדים, סיוטי לילה, עין הרע, התקפות שדים. הנצרות כנראה אימצה אל חיקה את "צמח מרפא האלים" של התרבויות הפגאניות, שכן במאות מאוחרות יותר, הוא נקרא בערבית "עוד אלצליב" (מקל הצלב), וגידלו אותו במנזרים לצורכי רפואה. השימוש הרפואי-מסורתי באדמונית נמשך, למעשה, עד היום בחברות מסורתיות שונות.בישראל מצוי רק מין אחד , אדמונית החרש . מין זה נדיר מאוד ומצוי בגליל העליון , בנקדות ספורות בהרי מירון . בית - הגדול של האדמונית בארץ הוא באדמת יער עשירה ברקבובית , בעקר בין סלעים ואבנים . האדמונית סובלת משניהם של בעלי - החיים , ולכן גדלה בעקר באזורים שבהם היא מוגנת יחסית - בחרשים ובשמורות טבע . פריחת הצמח מתרחשת באור , בשולי יער או בקרחות יער 

תגובות