Arctium lappa צמח מרפא לפה

צמח מרפא לפה

רקע: ראשי הזרעים או התרמילים של הלפה מכוסים וווים קטנים הנתפסים בבעלי חיים או בגדים. הלפה היא צמח נפוץ בצידי הדרכים ובשדות בור. הוא שימש בעבר בתור מטהר כללי.

חלק הצמח בשימוש: שורש, עלים וזרעים

חומרים פעילים ושימושים רפואיים: הצמח מכיל חומרים מרירים, פלבנואידים, טנינים, עקבות של שמן נדיף, שמנים שומניים בזרעים ואינולין ומוצילגים בשורשים. העלים ותרמילי הזרעים הירוקים הם החלקים המרים ביותר והמתאימים ביותר לטיפול בבעיות עיכול ובמחלות עור אקוטיות. כמו כן משתמשים בצמח זה בטיפול בדלקת פרקים, שגרון וגאוט. הצמח טוב למחלות עור כגון פצעי בגרות, כתמים, פרונקלים, אקזמה וספחת. שטיפת העור לטיפול בכתמים דלקתיים.

www.mrphbosem.com/

התויות נגד: מומלץ להמנע מכמויות גדולות בזמן הריון. הצמח עלול לגרום להחרפה זמנית של הסימפטומים, יש להקטין את המינון במקרה כזה.

בגרמניה של ימי הביניים, נהגו להשתמש בלפה לטיפול בסרטן. במאה ה-14 במרכז אירופה הצמח הממוצה ביין שימש לטיפול בצרעת. בנוסף, השתמשו בצמח ברחבי אירופה למחלות חום, עגבת ומגוון של מחלות עור, כגון כוויות, התקרחות ושפשופים. ברפואה הסינית ובאיורוודה, השתמשו בעיקר בזרעים, לטיפול במחלות של מערכת הנשימה ודלקת ריאות, הנובעות מרוח חמה. האינדיאנים השתמשו בלפה כצמח מטהר ומחזק דם. בארה"ב השתמשו בצמח לטיפול בשיגרון, דלקות בדרכי השתן, כינים, תולעים ואקזמה וכן כצמח משתן, מוריד חום, תומך בכבד, מטהר דם, אנטי מיקרובאלי ומשלשל. כיום מהווה הלפה חלק מפורמולות לטיפול בסרטן כגון Essiac.

הצמח שופע ברכיבים תזונתיים והוא מספק חמצן ורכיבים תזונתיים דרך דפנות התא ובכך מחזק ומחדש את הפעילות הפיזיולוגית של איברי ההפרשה (כבד, כליות והמערכת הלימפטית). בדרך זו, של שיפור הובלת הנוזלים ופירוק והמסה של משקעים, מוריד הלפה עומס מטבולי ומאפשר התאוששות ושיקום של רקמות בגוף האדם. סגולות אלו מעניקות לו את מעמדו כצמח הלימפטי החשוב ביותר. הלפה מהווה צמח אידיאלי ל"ניקוי אביב" ולסיוע בהתאוששות מדלקות כרוניות, המלוות בחולשה והצטברות של רעלים במערכות הגוף השונות. 

לפה גדולה הוא צמח ממשפחת המרכבים (Compositae), ששימש לאורך מאות שנים, בתרבויות שונות, לטיפול במגוון רחב של בעיות רפואיות, מהתקרחות ועד סרטן.  סיכום רפואי  החומר מופק מן השורש או הזרעים של הצמח. היסטורית, זהו חומר אשר שימש כמעודד השתנה ולהורדת רמת הסוכר בדם. הוא משמש לטיפול באנורקסיה, פסוריאזיס, אקנה, פודגרה, סרטן ו- HIV, למרות שאין מחקרים אשר אישרו טענות אלה . מחקרים בבעלי חיים ציינו השפעות הגנה על הכבד . והשפעות המפחיתות את רמת הסוכר בדם. יש להיזהר בנטילת החומר יחד עם אינסולין ותרופות המורידות את רמת הסוכר. החומר אסור לנשים בהריון או לנשים מיניקות. בארה"ב דווחו מקרים של תה מזוהם בבלדונה (צמח ארסי). על המוצר להיות מאושר כנגד זיהום ונושא תווית כהלכה. שימושים נטענים של צמח לפה - דקורית אנורקסיה דלקת פרקים טיפול בסרטן סילוק רעלים סוכרת אקזמה תמיכה בבריאות HIV, איידס זיהום חיידקי מעודד השתנה פסוריאזיס מרכיבים חומצות: חומצת חומץ, חומצת חמאה, חומצת קפה, chlorogenic acids, trans-2-hexenoic acids, isovaleric acids, חומצה לורית, חומצה לינולאית, חומצה פרופיונית, stearic acid. תרכובות כימיות: אצטלדהיד, בנזלדהיד, בוטירלדהיד, isovaleraldehyde, valeraldehyde. פחמימות: אינולין, דבק צמחים, פקטין Flavonols: Kaempferol, quercetin Polyacetylenes מרכיבים נוספים: שמנים נדיפים, sesquiterpene lactone (arctiopicrin), bitters (lappatin), phytosterols (sitosterol ו-stigmasterol), טאנינים   www.mrphbosem.com/ מנגנון פעולה מנגנון הפעולה המדויק אינו ידוע. תוצאות של ניסויי מבחנה מציינים כי מרכיב ה- polyacetylene הינו בעל תכונות אנטיבקטריאליות ומעכבות צמיחת פטריות. ניסויים בבעלי חיים הראו כי תמצית השורש גורמת לירידת רמת הסוכר בדם ומעלה את הטולרנטיות לפחמימות, בעלת תכונות אנטי-מוטגניות. תמציות ה- lignan וה- sesquiterpene הוכחו כבולמות PAF (platelet activating factor) בניסויי מבחנה. בעכברים, תמצית הטאנין גרם לתגובה מאקרופאגית. לצמח יש השפעות הגנה על הכבד בעכברים, בשל הפעילות נוגדת החימצון שלו . אזהרות תה המופק מן הצמח זוהם באטרופין. על המוצר להיות מאושר כנגד זיהום. התוויות נגד מטופלים האלרגיים לצמח החרצית (chrysanthemums) עלולים להראות רגישות לצמח הדקורית. דקורית עלולה לגרום גירוי רחמי ולכן אסור לשימוש ע"י נשים בהריון. תגובות שליליות מדווחות: תת סוכר בדם (בבעלי חיים) אינטראקציות של צמחי מרפא עם תרופות תת-סוכר בדם: באופן תיאורטי, מינונים גבוהים של דקורית עלולים להיות ממכרים. בימי הביניים, בגרמניה, השתמש הילדגרד בלפה לטיפול בסרטן ובגידולים. שמו של הצמח יצא עד לסין הרחוקה, שם שימש לטיפול גם בדלקות זיהומיות של מערכת הנשימה ו"רוח חום".1 באירופה של המאה ה-14, נהגו המרפאים למצות את הצמח ביין לשם טיפול בצרעת. בתקופות מאוחרות יותר השתמשו הרבליסטים בצמח לטיפול במחלות חום ובמגוון של בעיות עור. הרבליסטים אמריקאים השתמשו בצמח כמשתן, לטיפול בדלקות מפרקים, לבעיות בדרכי השתן ולבעיות עור. האינדיאנים ילידי אמריקה השתמשו בשורש כחלק מפורמולות ללידה.2 לפה הוא מרכיב מרכזי בפורמולות "Essiac" ו-"Hoxsey", אשר משמשות אוכלוסיה גדולה בארה"ב ובקנדה, להתמודדות עם מחלת הסרטן.3  הרפואה ההודית משתמשת בלפה לטיפול בדלקות זיהומיות של מערכת הנשימה.2 ביפן, השורש והעלים משמשים כירק מאכל. הצמח מוכר היטב, הן בפרמקופיאות מערביות (האנגלית, הגרמנית, האמריקאית) והן במזרחיות (סינית). הפרמקופיאה הגרמנית העכשווית אינה תומכת בשימוש בצמח, עקב היעדר מידע ו/או מחקרים מבוקרים. במערב, השימוש הרפואי המקובל הוא בשורש, בעוד שבמזרח משתמשים בפירות. לפה מאושר לשיווק כתוסף מזון בארה"ב, באירופה ובישראל. מרכיבים פעילים בצמח זוהו עשרות חומרים פעילים. בשורש: המרכיבים החשובים כוללים שמן נדיף (כ-0.1%, ובו ססקוויטרפנים ולקטונים ססקוויטרפניים), חומצות פנוליות (כולל קפאין), ליגננים (ביניהם arctigenin), פיטוסטרולים, טאנינים, רירה (mucilage) ואינולין (עד 45%).4 מינרלים: סידן, מגנזיום, אשלגן, ברזל, צורן , מנגן, זרחן, כרום ואבץ. ויטמינים: B1, B2, B3, B6, C, E . חומצות אמינו: אלאנין, ארגינין, גליצין, היסטידין, ואלין, טריפטופן, טירוזין, לויצין, ליזין, מתיונין, סרין, פניל-אלנין, ציסטאין.5 חומצות אורגניות: אצטית, בוטירית, לינולאית, לינולנית ועוד.5  בפירות: המרכיבים החשובים הם arctiin, L-arctigenin, isoarctigenin, gobosperin שמנים ושמנים נדיפים. פעילות רפואית מייזע,4 משתן,4,8 משלשל,9 אלטרטיבי4,9  ביטר,8 מטהר דם,4 מעודד ייצור והפרשת מרה,4 נוגד דלקת10,11מעודד תיאבון.7  הצמח מְפנה רעילוּת מרקמות חיבור אל מחזור הדם. שילובו עם צמחים מפנים (משתנים או מייזעים) ימנע מצב של עודף רעילות בדם.6 www.mrphbosem.com/ התוויות לטיפול במצבים רעלניים, המתבטאים במחלות עור, יבלות, שלפוחיות ומצבים דלקתיים נוספים,9,3 ספחת (פסוריאזיס),8,12 אקזמה (במיוחד בשלב ה"יבש"),8,12 שיגרון (rheumatism12 שיגדון (גאוט)12אנורקסיה נרווזה, קשקשת.3 הצמח נחשב כטוב במיוחד לניקוי ופינוי מתכות רעילות מן הגוף.3 עלים משמשים בטיפול חיצוני לכל בעיות העור.4,13 מחקרים מחקרים in vitro הדגימו פעילות נגד מספר חיידקי גרם שליליים, כגון: coli, Shigella flexneri, Shigella sonnei.14 מחקרים אחרים, אף הם in vitro, הוכיחו פעילות נגד נגיף האיידס.15-17  בשימוש) להגן על הכבד, והודגמה הגנה על תאי כבד אשר ספגו אלכוהול רב במשך חודש (4 גרם אתנול נקי ליום), או נחשפו לרעל (0.5 מ"ל/קילו פחמן טטרה כלוריד, בהזרקה). מתן מיצוי של הצמח שיפר משמעותית מספר מדדים פתולוגיים וביוכימיים, שערכיהם הורעו בעקבות החשיפה לרעלנים, כגון רמת ציטוכרום P-450, רמת הפעילות של ציטוכרום NADPH, רמת הטריגליצרדים בדם, רמת חמצון השומנים ואפילו רמת הגלוטתיון. החוקרים הצביעו על הפעילות נוגדת החמצון של הצמח, כמנגנון שהקל על העומס החמצוני בתאי הכבד.18 בניסוי אחר, עכברי מעבדה קיבלו מרתח משורש לפה. כעבור 30 יום נצפתה עלייה דרמטית ברמות האנזים SOD (נוגד חמצון אנדוגני), הן ברקמת הכבד והן בסרום הדם. רמות ה-MDA וה-lipofuscin (סמנים המציינים את רמת הנזק החמצוני בתאים ובכדוריות דם) בדם ובמוח ירדו משמעותית. החוקרים הסיקו, כי מנגנונים אלו אחראיים לפעילותו של הצמח כנוגד זקנה.19 בניסוי נוסף in vitro, בו ניתנה תמצית של הצמח (לא צוין סוג המיצוי או חלק הצמח בשימוש), הודגמה יכולת של arctigenin לעכב סבילות של תאים סרטניים להרעבה ולהאט צמיחה של תאים סרטניים.20 מספר ניסויים נערכו עם מיצויים של פירות הצמח: בניסוי in vitro, שנערך עם מיצוי אלכוהולי של פירות לפה, נמצאה השפעה חזקה על תאים קרצינוגניים. מנגנון הפעולה לא פוענח, החוקרים שיערו שהצמח מאיץ מוות תאי (apoptosis). חומרים הפעילים זוהו כ- matairesinol, arctigenin, didehydroarctigenin , כאשר arctigenin הראה את ההשפעה הגדולה ביותר.21 בניסוי אחר in vitro, אשר בוצע גם הוא עם מיצוי אלכוהולי של פירות, הודגמה יכולת של arctigenin לעכב ייצור והפרשה של חלבונים המעורבים בתהליכי הלם חום הנגרמים לתאים. חלבונים אלו פועלים כזרזים בפתולוגיות דלקתיות ובגידולים סרטניים. יתרה מזו, נמצא שהחומר הפחית סבילות של תאים סרטניים לטיפול בחום (היפרתרמיה). מסקנת המחקר הייתה, שהמיצוי יכול להועיל ולשפר טיפול בחום נגד גידולים סרטניים.22 נקודת מבט מסורתית מזרחית6 איכויות6  מעט מריר וחריף, קריר, יבש. הצמח עובד דרך מרידיאני הכליות, השלפוחית, הכבד, כיס המרה והריאות. פעילויות והתוויות  מקדם דטוקסיפיקציה, מסלק לחות, ממיס משקעים, מנקז גודש לימפתי, מקל על אקזמות וגירויים עוריים. - רעלת מטבולית עם לחות: פריחות בעור, בלוטות לימפה נפוחות, כאבים וקשיחות במפרקים ושרירים, כאבי ראש, זיהומים תכופים בדרכי השתן, גירוי בשלפוחית, אבנים בדרכי השתן. - לחות חמה/קרה בעור: פריחות, קשקשים, אקזמה, פסוריאזיס, סרפדת, דלקת מפרקים, שיגרון(rheumatism), שיגדון (gout). מקדם דה-טוקסיפיקציה, מסלק חום רעלני, נוגד דלקת, נוגד זיהום, ממריץ ומאזן את מערכת החיסון (immunostimulant), מפחית אלרגיות. - רעלת מיקרוביאלית עם חום רעלני: פצעים מזוהמים, שלפוחיות, מורסות, זיהומים (חיידקים, פטריות, קנדידה, הרפס), הרעלות מזון, עקיצות ונשיכות (כולל נחשים), אלרגיות, תסמונות אוטו-אימוניות. מחזק את צ'י המחמם התחתון, מאזן השתנה ומקל על דליפת שתן, מאזן את המחזור הנשי. - חוסר צ'י בכליות: השתנה תכופה, דליפת שתן. - תקיעות צ'י ברחם: מחזור מאחר וכואב (dismenorrhea), מחזור לא סדיר. מייזע, מסלק רוח חום, מוריד חום. - רוח חום: חום, כאבי גרון, עור יבש, צימאון, חום גבוה (טיפוס, אבעבועות). ממריץ עיכול, מקדם זרימת מרה, מעלה את צ'י המרכז ומטפל בצניחות איברים. - חוסר צ'י בקיבה ובכיס המרה: כאב בטן, הפרעות עיכול, גזים ונפיחות, דיספפסיה. - צניחת צ'י הטחול: תחושת צניחה בבטן, צניחת רחם, בקע (hernia). עוזר לאיחוי רקמות ומיטיב עם העור. - פצעים, כיבים, כוויות. www.mrphbosem.com/ בטיחות, רגישות, רעילות בטיחות הצמח משתן ונחשב לממריץ רחם, ולכן לא נהגו להשתמש בו לאורך תקופת ההיריון.23  הצמח משפיע על רמת הסוכר בדם ולכן יש לבצע מעקב צמוד (בפיקוח רפואי) בעת טיפול בחולי סוכרת או באנשים שנוטלים תרופות לוויסות רמת הסוכר בדם.24,25   חשוב לציין, ששימוש בצמח לטיפול במחלות עור עלול להביא למשבר החלמה, אשר מתבטא בהחמרת התסמינים. רצוי להתחיל את הטיפול במינון נמוך ולעלות בהדרגה עד למינון מלא.26 רגישות  אנשים הרגישים לצמחים ממשפחת המורכבים, יכולים לפתח תגובה אלרגית ללפה. קיים דיווח על מקרים של אלרגיה מקומית (שימוש בפלסטרים).27 כמו כן דווח מקרה של אלרגיה מערכתית, עד כדי שוק אנפילקטי.28 רעילות  דווח על אישה ששתתה תה לפה וסבלה מהרעלה הדומה להרעלת אטרופין;29  דווחו מספר מקרים אחרים של הרעלה אנטי כולינרגית. משערים שהרעלות אלו אירעו בשל תכולה של אטרופה בלדונה במוצר (עקב זיהוי שגוי, או עקב נוכחות עשבי-בר סולניים בחלקת הגידול של הלפה);30-32 לפה לא הראה פעילות קרצינוגנית כאשר ניתנה כמזון לחולדות (33% מהדיאטה) במשך לפחות 120 יום.33 ה-LD50 (הכמות הקטלנית עבור 50% מהאוכלוסיה) של מיצוי אלכוהולי (50%) של לפה, אשר ניתן דרך הפה לחולדות, הוערך ב-700 מ"ג/ק"ג.34 אופני שימוש ומינונים חליטה: (עלים) 6-2 גרם צמח, 3 פעמים ביום.4  מרתח: (שורש) 1:20, 500 מ"ל ליום.35  טינקטורה: 1:3, 25% אלכוהול; 8-2 מ"ל, 3 פעמים ביום. כמרכיב בבפורמולה: 36.30%-20%  להזמנת צמח מרפא לפה, שמן תמצית אם מרפא הבושם: מרפא הבושם www.mrphbosem.com/ כאן מוצגים תכשירים שפותחו במרפא הבושם במהלך כ-15 שנות יצירה גלילית ירוקה. הצלחנו לאגד את מרביתם לסדרות המיועדות לטיפול בסוגי העור השונים, בהם באה לידי ביטוי הגישה ...

1. Sun WJ, Sha ZF, Gao H. Determination of arctiin and arctigenin in Fructus Arctii by reverse-phase HPLC. Yao Hsueh Hsueh Pao - Acta Pharmaceutica Sinica 1992 2. Lewis WH. Medical botany : plants affecting man's health. New York: Wiley, 1977 3. Chevallier A. The Encyclopedia of Medicinal Plants, Dorling Kindersley. London 1996 4. Bradley, P.R.(Ed.), British Herbal Compendium Volume I, British Herbal Medicine Association, 1992 5. http://www.swsbm.com/Constituents/Arctium_lappa.txt outhwest School of Botanicl Medicine אתר האינטרנט של 6. Holmes Peter , The Energetics of Western Herbs, Snow Lotus Press, 1997 7. British Herbal Pharmacopoeia 1983. British Herbal Medical Association. 1989 8. Hoffmann, D. The New Holistic Herbal, Element, Dorset, 1990 9. Mills, S., The Complete Guide to Modern Herbalism, Thorsons, Great Britain, 1994. 10. Iwakami S, Wu JB, Ebizuka Y, Sankawa U. Platelet activating factor (PAF) antagonists contained in medicinal plants: lignans and sesquiterpenes. Chemical & Pharmaceutical Bulletin 199. 11. Lin CC, Lu JM, Yang JJ, Chuang SC, Ujiie T. Anti-inflammatory and radical scavenge effects of Arctium lappa. American Journal of Chinese Medicine 1996 12. British Herbal Pharmacopoeia 1983. British Herbal Medical Association. 1989. 13. Foster. S. & Duke. J. A. A Field Guide to Medicinal Plants. Eastern and Central N. America. Houghton Mifflin Co. 1990 14. Moskalenko S. Preliminary screening of far-eastern ethnomedicinal plants for antibacterial activity. J Ethnopharmacology 1986 15. Schroder HC, Merz H, Steffen R, et al. Differential in vitro anti-HIV activity of natural lignans. Z Naturforsch [C] 1990 16. Yao XJ, Wainberg MA, Parniak MA. Mechanism of inhibition of HIV-1 infection in vitro by purified extract of Prunella vulgaris. Virology 1992 17. Collins R, Ng T, Fong W, Wan C, Yeung H. A comparison of human immunodeficiency virus type 1 inhibition by. Life Sciences 1997 18. Lin SC, Lin CH, Lin CC, Lin YH, Chen CF, Chen IC, Wang LY. J Biomed Sci. 2002 19. Liu S, Li Y, Li S, Luo M, Liu X. J Tradit Chin Med. 2005 20. Awale S, Lu J, Kalauni SK, Kurashima Y, Tezuka Y, Kadota S, Esumi H. Institute of Natural Medicine, Toyama Medical and Pharmaceutical University, Toyama, Japan. 2006 21. Matsumoto T, Hosono-Nishiyama K, Yamada H, Cancer Res. 2006 22. Ishihara K, Yamagishi N, Saito Y, Takasaki M, Konoshima T, Hatayama T Cell Stress Chaperones. 2006 23. Brinker FJ. Herb contraindications and drug interactions : with appendices addressing specific conditions and medicines. Sandy, Or.: Eclectic Institute, 1997 24. Lapinina L, Sisoeva T. Investigation of some plants to determine their sugar lowering action. Farmatsevt 1964 25. Silver AA, Krantz JC, Jr. The Effect of the Ingestion of Burdock Root on Normal and Diabetic Individuals; a Preliminary Report. Annals of Internal Medicine 1931 26. Salmond, S., Monograph for Herbal Medicine 1A, Nature Care College, Sydney, 1997 27. Rodriguez P, Blanco J, Juste S, et al. Allergic contact dermatitis due to burdock (Arctium lappa). Contact Dermatitis 1995 28. Sasaki Y, Kimura Y, Tsunoda T, et al. Anaphylaxis due to burdock. Int J Dermatol 2003 29. Bryson PD, Watanabe AS, Rumack BH, Murphy RC. Burdock root tea poisoning. Case report involving a commercial preparation. Jama 1978 30. Fletcher GF, Cantwell JD. Burdock root tea poisoning [letter]. Jama 1978 31. Rhoads PM, Tong TG, Banner W, Jr., Anderson R. Anticholinergic poisonings associated with commercial burdock root tea. Journal of Toxicology - Clinical Toxicology 1984. 32. Breed FB, Kuwabara T. Burdock ophthalmia. Archives of Ophthalmology 1966 33. Sharma Ml, Chandokhe N, Ghatak BJR, et al. Indian J Exp Biol 1978 34. Hirono I, Mori H, Kato K, Ushimaru Y, Kato T, Haga M. Safety examination of some edible plants, Part 2. Journal of Environmental Pathology & Toxicology 1978 35. Mills. S, Bone K, The Essential Guide to Herbal Safety. Churchill Livingstone, 2005 36. גל ראן, יניב מורסיאנו, "רפואת צמחים אינטגרטיבית", ראן צמחים בע"מ, 2003