שרביטן מצוי-קצת הסטוריה.גליקוזיד אחר ידוע הוא האמיגדלין, המשמש לייצור התרופה הידועה לטריל, נגד סרטן. זהו גליקוזיד המופק מגלעיני אפרסק, מישמש, שקד ושזיף. כמו כן מצמח השרביטן הגדל בארץ ישראל

שרביטן מצוי-קצת הסטוריה.

תחילה, נעשה ליקוט הצמחים והכנת התרופות על­ידי הנשים. אחר­ כך על­ידי הרופאים, ולבסוף על­ידי מומחים לליקוט צמחי רפואה, שהביאו את הצמחים הללו אל הרופאים, שהכינו מהם את התרופות. בתקופות הקדומות הרופא היה גם הרוקח.
העדות הקדומה ביותר שנמצאה עד היום, לשימוש בצמחי רפואה על­ידי האדם הקדמון, היא בחפירות בכפר שנידר בעירק. באתר קבורה מלפני 60,000 שנים נמצאו שרידי אבקנים של צמחים מהאזור. מתוך שמונת המינים שנמצאו שם, 7 היו של צמחים הידועים באזור זה כצמחי רפואה:אכילאה, נטופית, כדן, סביון, דרדר ושרביטן.
לדעת החוקרים ממצאים אלה מצביעים על כך, שכבר בתקופה קדומה כל­כך היה לאדם ידע כיצד להשתמש בצמחי הרפואה ובאיזה צמחים להשתמש.
במקסיקו, במקומות מגורים מלפני 8,000 שנה, נמצאו שרידים של הקקטוס פיוטה, שמשמש כצמח הגורם להזיות וכצמח מרפא .שימש ומשמש לאינדיאנים כתרופה לסוגים שונים של חתכים ופצעים. בזמן האחרון נמצאה בו גם פעילות אנטיביוטית.
בפרו נמצאו בקברים לפני 4,500 שנה ויותר, שקים שהיו מיועדים לעלי קוקה, ששימשו ללעיסה. האינדיאנים בכל דרום­אמריקה, בתקופה לפני הספרדים, נהגו ללעוס עלים אלה כדי להיכנס למצב של הזיות.
בסין נמצאו כתבי­יד עתיקים מהאלף השלישי לפנה”ס, כלומר לפני כ­5,000 שנה, בהם כלולים מאות שמות של צמחים המשמשים כצמחי רפואה. באחד מה”ספרים” מוזכר תה מיוחד, שמפיקים מצמח מטפס חסר עלים בשם מה­הואנג,שהינו יעיל מאוד כנגד מחלות ריאה למיניהן. באותו ספר נאמר, שתה זה מרפא מחלות נשימה, מרגיע שיעולים, מזרז את מחזור הדם ומוריד חום. היום אנו יודעים, שהצמח הוא השרביטן. ואכן, נמצא בו חומר האפדרין, היעיל מאוד נגד מחלות אסטמה, אלרגיות ושפעת.
הסינים הם גם הראשונים שגילו לדעתם את הקשר בין צורתו של הצמח לבין יכולת הריפוי שלו: לפי דעתם, חלקיו העליונים של הצמח טובים תמיד לריפוי האיברים העליונים של הגוף.הגבעול טוב לריפוי החלק האמצעי של הגוף, ואילו השורש שימש לריפוי מחלות הרגלים.
התרופיון הפרמקופיה ­ רשימת התרופות הטיבטית חוברה, לפי האגדה, על­ידי בודהא בכבודו ובעצמו, והיא מכילה מאות סוגי צמחים המשמשים ברפואה. בראשיתה כתוב בזו הלשון: ”הכל בטבע יפה לרפואה. אם נתבונן בטבע כרופא המחפש חומרי רפואה, ניווכח שאנו חיים בעולם של תרופות”.

לפי בדיקה מקיפה במחקרים בארץ ובעולם בצמח השרביטן נמצאו חומרים פעילים והבולט שבהם-בנזלדהייד ריכזתי מעט כאן על בנזלדהייד הפעיל .
אמיגדלין - גליקוסידים ציאנוגניים טבעיים המופקים מאגוזים, צמחים, והגלעינים של פירות מסוימים, בעיקר משמש. השימוש של אמיגדלין החל ברוסיה ב- 1845 ולאחר מכן בארה"ב במהלך שנות ה- 20 כטיפול בסרטן

הגליקוזידים ­ תרכובות של סוכר,בדרך כלל גלוקוז, וחומר לא סוכרי בעל קבוצה הידרוכסילית,OH, הנקרא אגליקון. האגליקונים הם האחראים לפעילות הפיזיולוגית של הגליקוזידים. יש ביניהם חומרי רפואה, צבע ורעל. 
החשובים שבהם הם: גליקוזידי הלב ­ עד היום משמשים הגליקוזידים המופקים מצמח האצבעונית לייצור תרופות "מודרניות" לחיזוק פעולתו של שריר הלב. 
הגליקוזידים העיקריים הם היגוקסין והדיגיטוקסין. שני גליקוזידים אלה נמצאים בשימוש נרחב ברפואה המודרנית, ועדיין לא נמצא להם תחליף סינטטי.
גליקוזיד אחר ידוע הוא האמיגדלין, המשמש לייצור התרופה הידועה לטריל, נגד סרטן. זהו גליקוזיד המופק מגלעיני אפרסק, מישמש, שקד ושזיף. כמו כן מצמח השרביטן הגדל בארץ ישראל.הטענה היתה שמאחר ויש בו ציאניד הוא מרעיל את התאים הסרטניים. כמו כן יש בו ויטמין B17 העוזר אף הוא לבריאות הרקמות. תרופה זו לא אושרה מעולם לשימוש, כי לא הוכחה יעילותה בריפוי סרטן, לעומת הנזק המצטבר שהיא יכולה לגרום, בהיותה קשורה עם קבוצה ציאנית. בעולם התפתח מסחר לא חוקי בתרופה זו, משום שאנשים רבים עדיין מאמינים שהיא יכולה לרפא לגמרי סוגי סרטן מסויימים.
ספונינים ­ קבוצה של גליקוזידים היוצרים קצף במגע עם מים "דמויי סבון". רובם רעילים לאדם משום שהם גורמים להתפוצצות כדוריות הדם האדומות "המוליזה" ויציאת ההמוגלובין שבתוכן החוצה. ברפואה הם משמשים רק למחלות של דרכי הנשימה.כמובן במינון ובדרכים שלא יפגעו בכדוריות הדם האדומות. 

הספונין גליקוזין, למשל, דומה בפעולתו להורמון קורטיזון: מגן על רקמות ריריות, יעיל בריפוי דלקות, יעיל בריפוי כיבים במערכת העיכול, יעיל נגד פריחה וגידולים לא ממאירים על העור.

שרביטן מצוי להשיג במרפא הבושם-04-9952122


http://www.mrphbosem.com/