מלוח קיפח צמח מרפא יעיל ברפואה העממית והמסורתית בעיקר לסכרת.משפחה סילקיים:מלוח קיפח
שם לטיני Atriplax halimus
שם באנגלית Silvery Orache
בערבית קטף:מקור השם שם הסוג מופיע בתנ”ך בספר איוב, וברור שהכוונה היא לצמח הזה. במשנה נקרא הצמח בשם קטף. בלטינית נקרא צמח זה גם Orack שם שנגזר מהמילה זהב. וזאת משום שבימי הביניים היה הצמח ידוע כתרופה לצהבת ("זרעים מעורבים ביין"). המין נקרא "מלוח קיפח" כי הוא הגבוה מבין מיני המלוח הנפוצים בא”י. 
איזור תפוצה סהרו ערבי, ובארצות הים התיכון לאורך חופי הים
המלוח הקיפח:צמח מרפא המלוח הקיפח הוא צמח ממשפחת הסלקיים. מין זה הוא הגבוה מבין מיני המלוח בארץ ומכאן שמו "קיפח" כלומר גבוה. צמח זה מנוצל במדבר כצמח מזון חשוב הן לאדם והן לבעלי החיים. לתזונת האדם עלי המלוח משמשים, כאשר הם טריים, לתיבול סלט, וכאשר הם מבושלים ניתן להשתמש בהם כבסיס למרק, הכנת קציצות ולאחר טיגון לאכלם כחטיף. סוג תזונה זה איננו עשיר בקלוריות וחלבונים ולכן שימש רק בעת מחסור. על המלוח כצמח המשמש למזון ואף כתרופה כתב דיוסקורידס: "המלוח – alimos הוא שיח המשמש כמשוכות, צבעו לבנבן, והוא חסר קוצים. עליו דומים לעלי זית אך רחבים ורכים יותר. גדל ליד החופים. את העלים מבשלים כירק. השורשים משמשים כתרופה".(2) תאורו של דיוסקורידס למלוח הולם את תפוצתו ומבנהו של המלוח הקיפח הנפוץ גם בארץ לאורך חופי הים. מאוחר יותר אנו מוצאים את המלוח כצמח רפואה בדברי הרמב"ם (הלכות דעות, פ"ד הלכה י"ג): "... אם היה בחור יאכל בבקר בבקר מלוחים שלוקים מתובלין בשמן זית ובמורייס ובמלח בלא פת".
המלוח מהווה צמח מרעה לצאן ומגדלים אותו באופן מכוון בשטחים ערבתיים המיועדים למרעה. המלוח הוא המזון הבלעדי של מכרסם בשם פסמון. הפסמון בונה את מחילותיו מתחת לשיחי המלוח שמהם הוא ניזון וכך הוא נהנה גם מצל ומסתור. לפסמון התאמות מיוחדות המאפשרות לו להפטר מעודפי המלח הנקלטים מהמלוח. העובדה שהתזונה מהמלוח מספקת לפסמון מים בכמויות לא מוגבלות מאפשרת לו להיות פעיל יום בניגוד לשאר מכרסמי המדבר.המלוח הקיפח נפוץ בעיקר בבתי גידול מלוחים מסוגים שונים. הוא נפוץ בעיקר באפיקי נחלים במדבריות במקומות שהקרקע מלוחה. הוא גדל בשולי מלחות ולאורך חופי הים התיכון. הצמח נפטר מעודפי מלח בעזרת ריכוזן בשערות מיקרוסקופיות שלפוחיתיות המכסות את העלים. ריכוז המלח בשערות מעניק לעלה גוון לבן המחזיר חלק מקרינת השמש ומונע את התייבשות העלים.
הרופא הבוטנאי החשוב ביותר בעת העתיקה היה הסיציליאני דיוסקורידס, שחי במאה הראשונה לספירה: ספרו De Materia Medica הפך כעין תנ"ך של ההרבאליסטים והרופאים האירופים עד לתקופת הרנסאנס. הוא גם טבע את חותמו על צורתן של הפארמאקופיאות (ספרי הכנת התרופות) המודרניות. דיוסקורידס היה רופאם של אנטוניוס וקליאופטרה והצטרף לצבאו של נרון כמנתח. בנדודיו אסף ידע רב על צמחי-רפואה ותאר בכתביו את תכונותיהם ואופן שימושם של כ - 600 צמחים" (מתוך: צמחי רפואות בראי הדורות, זהרה יניב) 
פולקלור לפי המסורת היהודית (מסכת קידושין ס”ו, ע”א), בוני בית המקדש אכלו מצמח זה כמקור מזון עיקרי. האדם הקדמון השתמש בענף של מלוח להרחקת נחשים ועקרבים.
ברפואה העממית הוא משמש לריפוי בעיות לב, כאבים בחזה, ריפוי בצקות הרגליים, כאבי פרקים "ריפוי באדים", נגד גזים, להשמדת תולעי מעיים בצאן.
הקונבנציונאלית
ברפואה לצמח קשר עקיף למחלת הסכרת: ידוע כבר זמן רב שפסמונים שאינם מקבלים במזונם עלי מלוח חולים בסכרת ומתים ממנה. בדיקת המנגנון הביוכימי העלתה, שהאינסולין של הפסמון מופרש כנראה בצורה לא פעילה ורק הכרום והמנגן – המצויים בעלי המלוח - הופכים את האינסולין של הפסמון לפעיל.
בעלים של המלוח יש רכוזים גבוהים של חלבון, ויטמין A, C, ו-D. בשנת 1964 גילו את הקשר של המלוח למניעת סכרת בפסמון ואז גם עלה הרעיון לטפל בחולי סכרת אנושיים (החולים בסכרת מסוג B – סכרת שאינה תלויה באינסולין) בעזרת עלי המלוח. עד עצם היום הזה מנסים את הטיפול הזה אך לעולם עם טיפול קונבנציונלי באינסולין. כמו כן יש להזהר ולהשתמש בטיפול הזה רק בפיקוח של רופא קונבנציונלי.
שימושים אחרים :פעילות רפואית
ברפואה העממית הצמח משמש לטיפול בחולי סוכרת סוג II (מבוגרים). כמו כן, ישנן עדויות לגבי שימוש בצמח לבעיות גזים ועיכול שונות.
זהירות והתוויות נגד
בעבר ניסו להשתמש בו כצמח מרעה, אך התברר שעיכולו אינו יעיל והוא גרם לירידה בתנובת החלב.
הצמח עלול להכיל ניטרטים בהתאם לסביבת הגידול. לכן עדיף להימנע אצל ילדים, נשים בהריון וחולי לב וכליות.
אנרגטיקה על פי הרפואה הסינית
הצמח מלוח ומעט מריר, ירוק וקריר. לכן הוא מתאים לניקוי הכבד וקירור והזנת יין הכליות.
איך משתמשים?
אוכלים את העלים הטריים כתבלין לסלט וכתחליף למלח, ועלים מבושלים כבסיס למרק. בטיגון העלים בשמש עמוק מתקבל חטיף בעל טעם מלוח.
מרתח של הצמח משמש לטיפול בבעיות לב. שאיפת אדי המרתח אמורה להועיל לבעיות כמו שיעול, בצקות ברגלים וכאבי פרקים. כמו כן, הצמח מתייחס גם לתולעי מעיים, מחלות לב וסוכרת.
את צמח המלוח קיפח , תמצית מלוח קיפח ושמן מלוח קיפח להשיג במרפא הבושם:049952122
Www.mrphbosem.com
בערבית קטף:מקור השם שם הסוג מופיע בתנ”ך בספר איוב, וברור שהכוונה היא לצמח הזה. במשנה נקרא הצמח בשם קטף. בלטינית נקרא צמח זה גם Orack שם שנגזר מהמילה זהב. וזאת משום שבימי הביניים היה הצמח ידוע כתרופה לצהבת ("זרעים מעורבים ביין"). המין נקרא "מלוח קיפח" כי הוא הגבוה מבין מיני המלוח הנפוצים בא”י.
איזור תפוצה סהרו ערבי, ובארצות הים התיכון לאורך חופי הים
המלוח הקיפח:צמח מרפא המלוח הקיפח הוא צמח ממשפחת הסלקיים. מין זה הוא הגבוה מבין מיני המלוח בארץ ומכאן שמו "קיפח" כלומר גבוה. צמח זה מנוצל במדבר כצמח מזון חשוב הן לאדם והן לבעלי החיים. לתזונת האדם עלי המלוח משמשים, כאשר הם טריים, לתיבול סלט, וכאשר הם מבושלים ניתן להשתמש בהם כבסיס למרק, הכנת קציצות ולאחר טיגון לאכלם כחטיף. סוג תזונה זה איננו עשיר בקלוריות וחלבונים ולכן שימש רק בעת מחסור. על המלוח כצמח המשמש למזון ואף כתרופה כתב דיוסקורידס: "המלוח – alimos הוא שיח המשמש כמשוכות, צבעו לבנבן, והוא חסר קוצים. עליו דומים לעלי זית אך רחבים ורכים יותר. גדל ליד החופים. את העלים מבשלים כירק. השורשים משמשים כתרופה".(2) תאורו של דיוסקורידס למלוח הולם את תפוצתו ומבנהו של המלוח הקיפח הנפוץ גם בארץ לאורך חופי הים. מאוחר יותר אנו מוצאים את המלוח כצמח רפואה בדברי הרמב"ם (הלכות דעות, פ"ד הלכה י"ג): "... אם היה בחור יאכל בבקר בבקר מלוחים שלוקים מתובלין בשמן זית ובמורייס ובמלח בלא פת".
המלוח מהווה צמח מרעה לצאן ומגדלים אותו באופן מכוון בשטחים ערבתיים המיועדים למרעה. המלוח הוא המזון הבלעדי של מכרסם בשם פסמון. הפסמון בונה את מחילותיו מתחת לשיחי המלוח שמהם הוא ניזון וכך הוא נהנה גם מצל ומסתור. לפסמון התאמות מיוחדות המאפשרות לו להפטר מעודפי המלח הנקלטים מהמלוח. העובדה שהתזונה מהמלוח מספקת לפסמון מים בכמויות לא מוגבלות מאפשרת לו להיות פעיל יום בניגוד לשאר מכרסמי המדבר.המלוח הקיפח נפוץ בעיקר בבתי גידול מלוחים מסוגים שונים. הוא נפוץ בעיקר באפיקי נחלים במדבריות במקומות שהקרקע מלוחה. הוא גדל בשולי מלחות ולאורך חופי הים התיכון. הצמח נפטר מעודפי מלח בעזרת ריכוזן בשערות מיקרוסקופיות שלפוחיתיות המכסות את העלים. ריכוז המלח בשערות מעניק לעלה גוון לבן המחזיר חלק מקרינת השמש ומונע את התייבשות העלים.
הרופא הבוטנאי החשוב ביותר בעת העתיקה היה הסיציליאני דיוסקורידס, שחי במאה הראשונה לספירה: ספרו De Materia Medica הפך כעין תנ"ך של ההרבאליסטים והרופאים האירופים עד לתקופת הרנסאנס. הוא גם טבע את חותמו על צורתן של הפארמאקופיאות (ספרי הכנת התרופות) המודרניות. דיוסקורידס היה רופאם של אנטוניוס וקליאופטרה והצטרף לצבאו של נרון כמנתח. בנדודיו אסף ידע רב על צמחי-רפואה ותאר בכתביו את תכונותיהם ואופן שימושם של כ - 600 צמחים" (מתוך: צמחי רפואות בראי הדורות, זהרה יניב)
פולקלור לפי המסורת היהודית (מסכת קידושין ס”ו, ע”א), בוני בית המקדש אכלו מצמח זה כמקור מזון עיקרי. האדם הקדמון השתמש בענף של מלוח להרחקת נחשים ועקרבים.
ברפואה העממית הוא משמש לריפוי בעיות לב, כאבים בחזה, ריפוי בצקות הרגליים, כאבי פרקים "ריפוי באדים", נגד גזים, להשמדת תולעי מעיים בצאן.
הקונבנציונאלית
ברפואה לצמח קשר עקיף למחלת הסכרת: ידוע כבר זמן רב שפסמונים שאינם מקבלים במזונם עלי מלוח חולים בסכרת ומתים ממנה. בדיקת המנגנון הביוכימי העלתה, שהאינסולין של הפסמון מופרש כנראה בצורה לא פעילה ורק הכרום והמנגן – המצויים בעלי המלוח - הופכים את האינסולין של הפסמון לפעיל.
בעלים של המלוח יש רכוזים גבוהים של חלבון, ויטמין A, C, ו-D. בשנת 1964 גילו את הקשר של המלוח למניעת סכרת בפסמון ואז גם עלה הרעיון לטפל בחולי סכרת אנושיים (החולים בסכרת מסוג B – סכרת שאינה תלויה באינסולין) בעזרת עלי המלוח. עד עצם היום הזה מנסים את הטיפול הזה אך לעולם עם טיפול קונבנציונלי באינסולין. כמו כן יש להזהר ולהשתמש בטיפול הזה רק בפיקוח של רופא קונבנציונלי.
שימושים אחרים :פעילות רפואית
ברפואה העממית הצמח משמש לטיפול בחולי סוכרת סוג II (מבוגרים). כמו כן, ישנן עדויות לגבי שימוש בצמח לבעיות גזים ועיכול שונות.
זהירות והתוויות נגד
בעבר ניסו להשתמש בו כצמח מרעה, אך התברר שעיכולו אינו יעיל והוא גרם לירידה בתנובת החלב.
הצמח עלול להכיל ניטרטים בהתאם לסביבת הגידול. לכן עדיף להימנע אצל ילדים, נשים בהריון וחולי לב וכליות.
אנרגטיקה על פי הרפואה הסינית
הצמח מלוח ומעט מריר, ירוק וקריר. לכן הוא מתאים לניקוי הכבד וקירור והזנת יין הכליות.
איך משתמשים?
אוכלים את העלים הטריים כתבלין לסלט וכתחליף למלח, ועלים מבושלים כבסיס למרק. בטיגון העלים בשמש עמוק מתקבל חטיף בעל טעם מלוח.
מרתח של הצמח משמש לטיפול בבעיות לב. שאיפת אדי המרתח אמורה להועיל לבעיות כמו שיעול, בצקות ברגלים וכאבי פרקים. כמו כן, הצמח מתייחס גם לתולעי מעיים, מחלות לב וסוכרת.
את צמח המלוח קיפח , תמצית מלוח קיפח ושמן מלוח קיפח להשיג במרפא הבושם:049952122
Www.mrphbosem.com
תגובות
הוסף רשומת תגובה